ביאור יש"ר על התורה, דברים כט:יז

1או משפחה, שהוא דבר יותר זר מאיש או אשה ואח"כ אמר או שבט שהוא עוד זר הימנו ששבט אחד כלו ילכד בעון פלילה כזה, אבל לא אמר על כלם כי לא יתכן שיהיה לב כלם פונה היום לע"א, כי לא היו באים בברית השם ובאלתו, כי מי יכריחם, אבל משפחה או שבט אפשר שיבואו בברית מפני פחד הרוב:

2פן יש בכם שרש, עשה בזה שתי חלוקות, תחלה אמר פן יש בכם אשר לבבו פונה היום, והוא הנפתה כבר לע"א, ובלבו מאמין בה היום הזה, ואח"כ הוסיף ואמר אפילו היום כלכם עובדים את השם בפועל, פן יש בלב אחד מכם שורש רע שיפרה וישגה ובימים הבאים יוציא פרחים רעים ויצמיח מרורות, וזר יוכל להיות גם באשר איננו פה עמנו היום, כי האב שורש והבן נצר משרשיו יפרה, והזכיר השורש כי הוא עומד לפניו היום והוא בא בברית ובאלה הזאת, וממנו אפשר שיצמיחו הפרחים הרעים:

3שרש פרה ראש ולענה, עשבים מרים או ממיתים, ושמם כן בל"הק, ותיאר הכתוב הפנייה אחרי ע"א בשם שורש פורה ראש ולענה, כי זה האיש הסר מעם ה' ללכת לעבוד ע"ז, איננו מצד הסכלות והפתיות שאינו מבין כי אלהי עולם ה' בורא קצות הארץ, שאילו הדבר כן לא היה הכתוב אומר לא יאבה ה' סלוח לו, אמנם מקור הכפירה באלהי אמן והעבודה לעץ ואבן מעשה ידי אדם בא מהשחת הדעת, שנטבעה כ"כ נפש האדם בתאוות המגונות והדרכים הרעים עד שתבחר לצאת מתחת עול עבודת השם כדי להזיד ולהרשיע באין פחד אלהים, ורשעתו תשיאנו להאמין באלילים כדי שיהיה מותר לו לעשות התועבות אשר עבדו בהם העמים את אלהיהם, וזה באמת שורש פורה ראש ולענה: