ביאור יש"ר על התורה, שמות י:כג
ביאור יש"ר על התורה · Reggio on Torah, Exodus 10:23
Open in the reader →1לא ראו איש את אחיו, כי נתחדש ענין מה נגד עיניהם שהפסיק בין האור ובין העין, עד שאפילו סמוכים זה לזה לא ראו איש את אחיו, וכן אמרו במדרש רבה וימש חשך, כמה היה אותו חושך, רבותינו אמרו עבה כדינר היה שנאמר וימש, שהיה בו ממש עכ"ל:
2ולא קמו איש מתחתיו, אין דרך החושך לאסור את האדם במאסר שלא יוכל קום מתחתיו, כי גם עורים ילכו ויגששו בחשך, מכאן למדנו שנחרדו ממראות זרות עד שלא יכלו עוד להתנועע ממקומם מרוב הפחד, כמו שיקרה לאדם נבהל משואת פתאום כי תבא:
3שלשת ימים, מאחר שהאריכה המכה כ"כ ולא יכלו קום מתחתיהם, היו מתים ברעב ובצמא, לולי שבאו בני ישראל לעזור אותם ולהאכילם ולהשקותם, וכן הדעת נותנת שעשו כן, גם יש רמז מזה בפסוקים הבאים, וכראות המצרים שישראל משלמים טובה תחת רעה, אבדה שנאתם עליהם ועתה התחילו לכבדם ולאהבם ולהאמין שיש בהם ענין אלהי, ולכן השאילום בעין יפה ונשאו להם חן גם כבדו מאד את משה מה שלא עשו עד הנה, כמבואר בפסוקים הבאים:
4ולכל בני ישראל היה אור במושבתם, בערוב ובברד הזכיר ארץ גושן וכאן אמר במושבותם להורות לנו סוד הדבר, שלא היה חשך על הארץ אלא בעיני המצרים לבד, ולכן לבני ישראל אפילו לסמוכים אל מצרי אחד היה אור, וזה טעם במושבותם שהכינוי מוסב אל המצרים, כלומר אפילו במושבותם של המצרים וסמוכים להם היו רואים אור אבל בארץ גושן היה ג"כ חשך, כי מצרים רבים ישבו בארץ גשן בתוך בני ישראל וגם עליהם עבר הכוס, כי לא נמלט מצרי אחד מצרה זו, אלא כל מצרי ישב באפלה, וכל איש ישראל השמר אור לו: