ביאור יש"ר על התורה, שמות טו:א

1אז ישיר, בא בלשון עתיד, לפי שבמלת אז העמיד המספר את עצמו בזמן הקודם לשירה, דהיינו בזמן שראה משה הנס, ואז היתה השירה עתידה, וכן אמר אח"כ אשירה לה' בלשון עתיד, על הרצון לשורר:

2ובני ישראל, מלמד ששרתה רוח הקודש על כל הקהל כולו, והשכילו כולם לשורר בשכל טוב ובהדרת קדש את השירה הזאת, כי חיבור השירה היה באותה שעה, ולא היה יכול משה לחברה וללמדה את בני ישראל שימה בפיהם, טרם ידעו מה יעשה ה' עמהם, ובדרך נס היה ששרו כולם על דרך אחד, אשירה וגו':

3לה', לכבוד ה':

4כי גאה גאה, השם ה' תגאה והתרומם על כל רוממות המעלה, ונגבה ה' צבאות במשפט הזה שעשה במצרים:

5סוס ורכבו רמה בים, כי השליך אותם פתאום ממעלה למטה בנפול המסלול החדש עד מצולות הים: