ביאור יש"ר על התורה, שמות טו:ב

1עזי וזמרת יה, מלת עוז בחו"לם נופל על מעשה הנפלאות למעלה מגבולות הטבע, ואין כח כזה כי אם בו ית', כי עוז לאלהים, וממנו ימשך לפעמים הכח הזה ליראיו ולחושבי שמו, ועל כן חייבים באי עולם לשבחו בעבור העוז הזה, כדרך תנו עוז לאלהים (תהלים ס"ח ל"ה), והנה היו"ד של עזי מושכת עצמה ואחרת עמה, ושיעור הכתוב עזי עוז יה וזמרתי זמרת יה, כלומר העוז שראיתי הפעם הוא עוז אלהים, כי אין בנבראים מי שיעשה נוראות כאלה, והזמר שאני מזמר עתה הוא ג"כ זמרת יה, כי אין בטבע עם אחד שיזמרו כולם אנשים ונשים וטף וזקנים בסגנון אחד, לכן אשיר ואזמר לו ית' שעשה לי ישועה גדולה:

2זה אלי ואנוהו, לשון נוי, אספר נויו ושבחו לבאי עולם:

3אלהי אבי וארממנהו, זה הוא אלהי אבותי, ונאה לי שארומם אותו בשירי: