ביאור יש"ר על התורה, שמות טו:כד
ביאור יש"ר על התורה · Reggio on Torah, Exodus 15:24
Open in the reader →1וילנו, כל לשון תלונה אינו אלא תרעומת דברים, לא שיתבע דבר בחזקה מיד זולתו, אלא מתרעם על צרתו, ומתוך צערו תולה האשמה בזולתו לכן כשהלינו על משה ואהרן וידעו שאין עליהם אשמה כי כל מעשיהם על פי ה', דומה כאילו הלינו על ה', וכמו שאמר להם משה לא עלינו תלונותיכם כי על ה' (לקמן ט"ז ח'), אבל מריבה הוא כשהאחד תובע מחבירו דבר, כדרך בעלי הריב הבאים לדין, ושמור זה הכלל:
2על משה לאמר מה נשתה, ולא רבו עמו שיתן להם מים, כי הוא הבטיחם שימצאו מים אחר ג' ימים, וכן מצאו, אלא שהיו מרים, וכשראו זאת דאגו פן יבאו לכלל צמאון כשיפסקו המים שבכליהם, ואמרו אל משה מה נשתה כשנצמא? והנה היה להם לבטוח בה' שעשה עמהם פלאות שהוא ירוה את צמונם בעת הצורך, ולכן נחשב להם לעון, וזה הנסיון השלישי שבו נסו את ה' אחרי צאתם ממצרים: