ביאור יש"ר על התורה, שמות טו:כה

1ויורהו ה' עץ, בעבור שלא מצאנו לשון מורה אלא בענין לימוד, ויורני ויאמר לי (משלי ד' ד'), למדני, וכן כולם, נראה בדרך הפשט, כי העץ ההוא ימתיק המים בטבע, והיא סגולה בו ולמד אותה למשה:

2וימתקו המים, זה היה הפך מכת הדם שבמצרים, כי מימי היאור מתוקים והפכם לרעה, ואלו היו מרים ושבו מתוקים:

3שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו, אחרי הנפלאות הגדולות שראו על הים לא האמינו בני ישראל שיבא להם צער ותלאה בדרך, כי ידעו שהשם אוהב אותם, ובטחו על אהבתו ית' כבן הבוטח על אהבת אביו, אמנם השם ראה כי לבם לא נכון עמו והם בועטים מרוב טובה, לכן הביאם לידי נסיון כדי לייסר אותם כאשר ייסר איש את בנו, כענין שכתוב ויענך וירעיבך וגו' ולמען נסותך להיטיבך באחריתך (דברים ח' ג'), ושם אפרשנו ולפי שהיה זה הפעם הראשון שהביאם ה' במוסר, לכן גילה לנו הכתוב מה ענין המוסר הזה, ואמר שהשם שם לישראל חק ומשפט, והחוק הוא שאע"פי שהקב"ה אוהב את ישראל, האהבה נוסדת אם ישמרו חקיו ותורותיו ינצורו, והמשפט הוא שאם לא ישמעו יביאם במשפט ויפרע מהם בעבור ילמדו צדק וישובו אליו, ובנסיון הזה הראה להם כי קרוב העונש לבא אם ימרדו בה', ורק אם ישמעו לו לא ייראו מכל רע: