ביאור יש"ר על התורה, שמות כ:ח
ביאור יש"ר על התורה · Reggio on Torah, Exodus 20:8
Open in the reader →1זכור, מקור במקום הצווי, והנה שורש זכר בקל יורה על הפך השכחה, דהיינו שנשאר צורת הדבר ורשומו בנפש אחרי סור המוחש מלפניו, והוא תמיד על ענין שעבר, לכן בהיות שלא אמר כאן קדש את יום השבת כמו שאמר כבד את אביך, יראה שהכונה שנזכור את יום השבת של ששת ימי בראשית, כמו שמפרש והולך כי ששת ימים עשה ה' וכו', וכבר נצטוו עליו במדבר סין אבל אז לא בא הצווי רק על השביתה מלצאת ללקוט המן, וכאן צוה שנזכור את היום הזה כדי לקדשו בשביתה מכל מלאכה, כמו שאומר לא תעשה כל מלאכה:
2לקדשו, להבדילו משאר הימים ביתרון המעלה, להיות שובת בו ממלאכה, ולהכנות בו מכל מחשבות הזמן, ולתת בו עונג לנפשנו בדרכי ה', כי זה הוא ענין הקדושה כמו שכתוב וקראת לשבת עונג לכבוד ה' מכובד (ישעיה נ"ח י"ג), ומנהג ישראל היה ללכת סמוך לשבת אצל הנביאים לשמוע מהם דבר ה', כמו מדוע את הולכת אליו היום לא חדש ולא שבת (מלכים ב' ד' כ"ג), ואחז"ל מכלל דבחודש ושבת בעי למיזל: