ביאור יש"ר על התורה, בראשית ב:ב
ביאור יש"ר על התורה · Reggio on Torah, Genesis 2:2
Open in the reader →1ויכל אלהים ביום השביעי, ולמעלה אמר ויהי ערב ויהי בוקר יום הששי ויכלו וגו', משמע שכלו ביום הששי, אלא הענין כך, לכל פעולה יש ב' מיני כילוי, א' מצד הפעול ר"ל שיהיה הפעול שלם בעצמו עד שלא יצטרך להשלימו יותר וב' מצד הפועל ר"ל שיכלה הפועל וישבות מעשות עוד פעולות אחרות כמו הפעולות שפעל, והנה שמים וארץ ותולדותיהם בבחינת עצמם נגמרו בששי, כי היו שלמים כבר, אולם בבחינתו ית' הפועל עדיין לא נודע אם גמר פעולתו, כי אפשר שיוסיף מינים בשביעי כמו בששי, ובבוא יום השביעי ולא פעל עוד, אז נודע כי כלה כל מלאכתו, ולכן אמר בששי ויכלו בבנין פועל כנגד הנבראים, ובשביעי ויכל בבנין הקל כנגד הבורא ית':
2וישבת, שורש שבת אינו על המנוחה אחרי היגיעה, אלא על ההפסק, וכל דבר הפוסק נוכל לומר ששבת אותו דבר, עד שיפול לפעמים גם על הפוסק ממנוחה ומתחיל לעמול ולטרוח, כמו זקנים משער שבתו (איכה ה' י"ד), שפסקו משבת בשער והלכו בגולה, ולכן אמר כאן וישבות להודיענו שהיה בכחו הגדול ית' להגדיל מעשי הבריאה כהנה וכהנה, אלא שפסק ברצון ממלאכתו, כי כן גזר בחכמתו העליונה, ואעפי"כ לא חסר דבר והכל מושלם, ולזה אמר למעלה ויכל אלהים: