ביאור יש"ר על התורה, בראשית ב:ז
ביאור יש"ר על התורה · Reggio on Torah, Genesis 2:7
Open in the reader →1וייצר, עכשיו בא לפרט יצירת האדם, וההבדל העצמי שבינו לשאר בע"ח שבעבור זה זכה להשגחת ה' עליו:
2את האדם, נקרא אדם בעבור שנוצר מן האדמה, והוא שם עצם פרטי לאדם הראשון וגם שם כללי לכל המין האנושי, ולכן תתכן בו ה"א הידיעה:
3עפר מי האדמה, ביצירת הבע"ח נאמר תוצא הארץ נפש חיה להורות שגולמיהם ונפשותיהם על צאצאי הארץ יחשבו, ואין פעולתם רק בעניני הארץ, אבל ביצירת האדם זכר תחלה יצירת הגולם שהיה חומר כחומר האדמה, ואח"כ.
4ויפה באפיו נשמת חיים. אמר שהנשמה באה לו ממרומים לא מן היסודות, גם לא בהשתלשלות מן השכלים הנבדלים, אבל היא רוח ה' מפיו דעת ותבונה, כי הנופח באפי אחר יתן לו מנשימתו, כן חלק ה' לאדם נשמה יקרה אצולה ממרום, שיש בה יכולת לפעול בדברים שהם ממעל לשמש, ולכן תארה הכתוב בשם נשמת חיים, כי אילו אמר ויפח באפיו נשמה, אולי טעינו לומר שרק ע"י התחברות הנשמה לגוף היה האדם חי ופועל פעולות, אבל הנשמה קודם שהתחברה עם הגולם לא היתה חיה ובעלת פעלים, ושלכן אין בה כח לפעול כ"א בדברים שהן תחת השמש, עכשיו שאמר ויפח באפיו נשמת חיים, יטענו שהיו החיים והפעולות בנשמה זו גם טרם התחברה לגוף להשכיל ולהבין ענינים נשגבים אלהיים עד להפלא, ומאחר שלמדנו הכתוב שהנשמה הזאת מאז היתה חיה ורבת פעלים בלי גוף נבין מדעתנו שאינה מצטרכת לגוף לחייה ולפעולותיה, ואם הן כצאתה מן הגוף תשוב ותחיה ותפעל פעולותיה הנשגבים, כמו שחיתה וכמו שפעלה בקודש טרם שהתחברה עמו, ולמדנו מזה השארת נפש האדם אחר המות:
5ויהי האדם לנפש חיה, זהו ענין אחר, ולכן שם בעל הטעמים האתנח תחת מלת חיים, ופירושו שע"י שבאה הנשמה בגולמו נעשה האדם בעל יכולת לעשות גם מעשי העולם הזה ולהשתמש בכחותיו גם בדברים הארציים, כי שם נפש יורה על דבקות צורה עם הגוף לפעול על ידו פעולות חמריות, וכל עוד שהנשמה קשורה בגוף נקראת נפש, ולכן שאר הבע"ח שאין בכחן לפעול ולחשוב זולתי פעולות ומחשבות חמריות, קראן לבד נפש חיה, ולעולם לא נאמר בהן לשון נשמה, אבל האדם הוא בעל נשמת חיים, שנקראת כן גם טרם התחברה לגוף, ובהתחברה בגוף היה גם לנפש חיה, והבן: