ביאור יש"ר על התורה, בראשית ב:ח

1ויטע, פירשתיו לעיל (פסוק ה'):

2גן בעדן מקדם, במזרחו של עולם היה מקום עדן ועונג במחוז שוה האויר והמזג, נברא בתכלית העונג דשן ושמן מטע ה' להתפאר, ולזה נקרא עדן, ושם הכין הקב"ה לאדם מקום לשבת בו וגזר שיהיה גן במקום ההוא, כלומר מקום אילנות הסוככים בענפיהם וגוננים על היושבים תחתם, והושיב שם את האדם אשר יצר' והנה מקום הגן הזה נוכל למצוא בקירוב על פי ההודעות שפרט לנו הכתוב, והסברא היותר מתישבת אל הדעת היא שהיה הגן ההוא במדינת אַרְמֵינִיאָה במחוז שהוא בין מוצא ד' נהרות [Phasis, Araxes, Tigris, et Eufrates] שהם לדעתי ד' הנהרות שזכר הכתוב בסמוך, כמו שאפרש, והמחוז בכללו נקרא עדן להיותו שמן ועדן כעדות כותבי קורות העתים, ובחלק ממנו היה הגן: