ביאור יש"ר על התורה, בראשית מט:י
ביאור יש"ר על התורה · Reggio on Torah, Genesis 49:10
Open in the reader →1לא יסור שבט, המלכותש ניתן לו להשתחוות לו כל אחיו שנים עשר, לא תפסוק ממנו כל אותה הגדולה ולא מחוקק ושררה מזרעו עד כי יבא יהודה הנזכר אל עיר שילה, כלומר עד כי יבא מלך יהודה הוא רחבעם בן שלמה שבא לחדש המלוכה בשילה הקרוב לשכם, ואז יסורו עשרת השבטים ממנו וימליכו את ירבעם, אך עכ"ז לא תפסוק אז לגמרי המלוכה מזרעו, כי גם לו (כלומר לרחבעם) תהיה יקהת עמים, דהיינו קבוצת עמים שהם שני שבטים יהודה ובנימין שנשארו לרחבעם בן שלמה, זהו כלל פשוטו של מקרא, ועתה נבאר לשונות הכתוב בפרט:
2שבט, דרך המושל להיות בידו שבט או מטה, והוא סימן הכח והממשלה אשר לו לענוש את המורדים בו, ולכן הושאל שם שבט אל הממשלה עצמה:
3ומחקק, הוא הנותן החקים בארצו, ויקרא כן גם המושל והעוצר בעמו על פי החקים הקבועים להם:
4מבין רגליו, מזרעו, כמו ובשליתה היוצאת מבין רגליה (דברים כ"ח נ"ז):
5עד כי יבא שילה, מוסב על יהודה או זרעו, ושילה הוא כמו לשילה כי תחסר הלמ"ד לפעמים, כמו ויביאם בבל (ירמיה כ"ד א'), וביותר בכאן שהוא בדרך שיר נכון שתחסר אות השימוש, ועוד אפשר שהה"א שבסוף מלת שילה, עם כי היא שרשית, יש בכחה גם ה"א שימושית הבאה במקום למ"ד בראש המלה כי לפעמים מצאנו שם שילה בלא ה"א, כמו הנה חג ה' בשלו (שופטים כ"א י"ט), משכם ומשלו (ירמיה מ"א ה'), והענין לרמוז אל רחבעם שבא אל שילה, כדכתיב וילך רחבעם שכם כי שכם באו כל ישראל להמליך אותו (ד"ה ב' י' א'), ושכם אצל שילה, כדכתיב ביהושע (כ"ד א') ויאסוף יהושע את כל שבטי ישראל שכמה וכו', ובסוף הפרשה מפרש שכל אלה הדברים היו לפני ה' בשילה, כי אמר ויקח אבן גדולה ויקימה שם תחת האלה אשר במקדש ה' (שם כ"ו), ומקדש ה' היה אז בשילה, כמפורש ביהושע ובשופטים, ועוד ראיות ששכם היה אצל שילה, כי כתוב (שופטים כ"א י"ט) הנה חג ה' בשלו וכו' למסלה העולה בית אל שכמה, וכן בירמיה (מ"א ה') ויבאו אנשים משכם משלו ומשמרון, וקרקע חלקה היתה בשכם סביב לאלה אשר עם שכם הראויה להתקבץ שם בני אדם לכבוד משכן ה' אשר בשילה הסמוך שם:
6ולו יקהת עמים, אבל גם בימי רחבעם לא יסור השבט והממשלה לגמרי מזרעו של יהודה, כי גם לרחבעם תהיה אסיפת עמים, שיבאו בני יהודה ובני בנימין תחת ממשלתו והוא ימלוך עליהם, והנה התבאר בזה שעל פי הפשט לא ניבא יעקב על המשיח באמרו עד כי יבא שילה, כי הלא כל הנבואות האלה אינם סובבות אלא על זמן כניסת ישראל לארץ והמלחמות שיעשו להשמיד את יושביה, עד ימי רחבעם ולא יותר כמו שאמר דן ידין עמו, גד גדוד יגודנו, אולם חז"ל אמרו דרך דרש שיש בזה רמז לימות המשיח, ועל פיהם תרגמו אנקלוס ויב"ע פסוק זה וגם הפסוק שלאחריו בדרך דרש: