ביאור יש"ר על התורה, בראשית מט:ט

1גור אריה יהודה, אתה יהודה דמית לגור אריה, שהוא האריה הקטן בהיותו נער, כי גור לבד יאמר גם על שאר החיות בהיותם קטנים, כמו גם תנין חלצו שד הניקו גוריהן (איכה ד' ג'), וכאן הוא סמוך אל אריה והכונה גור שבמין האריה:

2מטרף בני עלית, כאשר אתה בני עלית מטרוף טרף באומות, נדמית לגור אריה, ולפי שהוא קל וגבור יותר מארי זקן המשילו אליו:

3כרע רבץ כאריה, כן דרך המשורר העברי לדבר פעם בלשון נוכח ופעם בלשון נסתר, ואמר כרע רבץ יהודה לבטח באין מחריד, כמו האריה שהוא הזכר והלביא שהיא הנקבה, בהיותם שוכבים על רגליהם, מהמון רועים לא יחת, ובן קשת לא יבריחנו, כן יהודה בהיותו בארצו במנוחה לא יבא אויב להחרידו ולהקימו ממקומו, והתבונן שהתחיל בגור אריה הקטן, ואח"כ זכר האריה והלביא גדולים בשנים, גם אמר שהגור יטרוף טרף תמיד, והאריה ישקוט בשלוה, וכן קרה הדבר, כי אחרי מות יהושע כתוב ויאמר ה' יהודה יעלה (שופטים א' ב'), ועשה יהודה מלחמותיו הדומים לטרף גור אריה, וכן דוד נלחם בכל הגוים אשר סביבותיו ועלה מטרפם, אולם בימי שלמה נחה שקטה הארץ, ובכל ימי מלכותו לא היו מלחמות אין שטן ואין פגע רע, וגדלה מלכותו והלך שמעו בכל העולם, והנה הוא דומה לאריה הגדול הרובץ לבטח, ומי יקימנו למלחמה, וכן בפסוק הסמוך הולך הנביא על הסדר, ויודיעמהשיקרהלזרע יהודה אחרמיתתשלמה, וכדרך שנבאר: