ביאור יש"ר על התורה, בראשית מט:ג

1בכרי אתה, מלת אתה מושכת בכוחה כל התוארים שבפסוק, כלומר אמת שאתה בכורי ואתה כחי ואתה ראשית אוני:

2כחי, לפי שנולדת בהיותי במבחר כחי:

3וראשית אוני, ומלבד היותך מבחר בני, גם היית התחלת כחי ואוני, כי בך התחיל כחי לצאת אל הפועל, והבכור יקרא ראשית און, כמו ראשית אונים באהלי חם (תהלים ע"ח נ"א) ואין ראשית אוני כפל לשון של כוחי, כי כל בניו של אדם נקראים כחו אם נולדו אחרי היותו לאיש גבור וחזק, אבל אינו נקרא ראשית אונו אלא הבכור לבדו:

4יתר שאת, תשא, כלומר ראוי לך לשאת יתרון גדולה ורוממות, וכלל בו ענין הבכורה והכהונה שהם מעלה ונשיאות:

5ויתר עז, כיון, אל המלוכה, כי המלך צריך עוז ותוקף, כמ"ש ויתן עוז למלכו (ש"א ב' י'), והכונה בכלל הכתוב בעבור שאתה בכורי, מן הדין היה ראוי לך היתרון על אחיך בין היתרון של הנשיאות והמעלה בנחלה, ובין היתרון של המלכות, כי כן מנהג העולם שיש לבכור מעלה בנחלה, ומשפט הקדימה למלוך על אחיו ולא להיות נכנע אליהם, אולם כל שתי היתרונות הללו נאבדו ממך, וכדרך שנבאר בסמוך: