ביאור יש"ר על התורה, ויקרא יט:יט

1את חקתי תשמרו, מצות התורה נקראים חקים כמו שאמרנו פעמים רבות, ובכלל זה איסור כלאים, שהוא גזרת מלך, ונוהג לבד בהרכבת המינין שפרטה תורה, ולא אסרה הרכבת המחצבים כמו זהב בכסף, או כסף בנחושת, וכן לא אסרה צמר במשי, ולא משי בפשתן, רק אלו הנזכרים, ולכן נקראו חקים:

2בהמתך, גם בהמת אחרים על בהמת אחרים, וכל שכן בהמתו על בהמת אחרים, או בהמת אחרים על בהמתו, כי המעשה עצמו אסור ואולי אמר בהמתך שאפילו בהמתך אינה אסורה לך אלא להרביע אותה, אבל הנרבעת וגם הנולד ממנה מותר באכילה, וכל שכן בהמת אחרים:

3כלאים, שורש המלה כלא, כי הדברים שלא יתכנו להיות מחוברים, אם חברן הרי הם ככלואים בעל כרחן, ובאה מלת כלאים על מספר הזוגי לפי שענינה הרכבת שני דברים:

4שדך, בין שלך בין של אחר וכמו שביארנו בכלאי בהמה:

5ובגד כלאים, כאן לא אמר ובגדיך לא תעשה כלאים לפי שאין עובר על המעשה, כי מותר לעשות כלאי בגדים למוכרן לגוי, אבל בגד כלאים שעטנז, אפילו עשאן גוי, לא יעלה עליך, על הלבישה עובר:

6שעטנז, במשנה תורה ביאר ששעטנז אינו אלא צמר ופשתים יחדו: