ביאור יש"ר על התורה, ויקרא יט:ד

1אל תפנו אל האלילים, זהו העיקר השלישי שאל ישתבשו לפנות אחרי האלילים, ומלת אליל נופל על כל דבר שאינו במציאות ואין בו מועיל, ולכן אין האזהרה הזאת לבד עלע"ז אבל כוללת גם קדושת מחשבת אדם באמונתו, שיהיה הכל בדעת נכונה כפי הדעות שקבל מכי התורה והנביאים והחכמים, ולא יפנה לבבו אחר ההבלים ודברי סכלות שיאמינו בהם הסכלים ועקשי לב, ובכלל זה כל ההבלים שיקראו בלע"ז [Superstizione], שאין להם יסוד בדעת האדם, והדבק בהן לסוף יחשוב תועה על ה':

2ואלהי מסכה לא תעשו לכם, מסכה היא של כסף וזהב שהם נתכים בדפוס, והן הצלמים, ועם המאמין בה' ידבר, שאפילו עושה כן כפי מחשבתו לכבוד השם אסור: