ביאור יש"ר על התורה, במדבר יד:כג

1אם יראו, כל לשון אם הבא אחר השבועה פירושו כמו שלא, וכן כאן שלא יראו:

2אשר נשבעתי לאבתם, הכונה לומר שעיקר השבועה לא היתה לתת את הארץ לדור הזה דוקא, אלא נשבע לאבותם לתת אותה לזרעם, ולכן אף שהדור הרע הזה לא יכנסו לארץ, תשאר השבועה קיימת לדור אחר:

3וכל מנאצי לא יראוה, זהו ענין אחר ואין כוונתו על הדור ההוא בלבד, שהרי עליהם כבר אמר כי כל האנשים וכו' אם יראו וכו', שפירושו שלא יראוה, אבל כאן מדבר לדורות, והענין כך, אחר שגזר על אנשי הדור ההוא לבל יראו כלל את הארץ הוסיף ואמר, שגם לעתיד כשיבואו בניהם אל הארץ ויתיישבו בה יעשה השם עמהם כך, שאם הבנים באיזה דור שיהיה ישחיתו את דרכם ויהיו מכת מנאצי ה', לא יראו עוד את הארץ כלומר לא ישארו בתוכה, אלא ישא ה' עליהם גוי מרחוק שיגלו אותם לארץ נכריה, וכאן נרמז להם חרבן הבית בראשונה ובשניה בליל ט' באב, כמו שאחז"ל אתם בכיתם וכו' והדבר הזה גילה לנו המשורר באמרו וישא ידו להם להפיל אותם במדבר (תהלים ק"ו כ"ו) שמדבר בענין המרגלים, והוסיף ולהפיל זרעם בגוים ולזרותם בארצות (שם כ"ז) שהוא הגלות, ולא מצינו שנשבע ה' בענין המרגלים להביא בניהם בגלות כשיחטאו לפניו זולתי כאן במאמר וכל מנאצי לא יראוה, כלומר וכן כל דור מבניהם שינאצוני לא יראוה עוד שאגרשם ממנה: