ביאור יש"ר על התורה, במדבר טו:ל

1והנפש אשר תעשה ביד רמה, ולא פירש מה תעשה, ולשון ביד רמה קשה כאן שלא מצינו מליצה כזאת בכל שאר המזידין, גם אין ענינה בזדון אלא צריך לידע שיש שני מיני עבירות, האחד הוא העובר לתיאבון, והב' העובר מצד אפיקורוסות כמו שרמזנו למעלה (י"ד כ"ב), ולעוברין מצד התאוה פרטה התורה ענשם, זה במלקות וזה במיתה הכל כפי חומר העבירה, אבל הפסוק הזה מדבר לעוברין מצד אפיקורוסות, ואלה שוין בענשם, ולכן אמר אשר תעשה סתם, כלומר כל מה שתעשה אפילו עבירה קלה, אם תעשה ביד רמה דהיינו באין פחד אלהים, כי זה הוראת מליצה זו, כמו ובני ישראל יוצאים ביד רמה (שמות י"ד ח'), בטוחים בה' ואינן יראין משום דבר, וכאן לרעה, שאין לבו נוקפו פן יקרנו רע, אלא עובר בפומבי ומתהלל בפשעו אשר פשע, והוסיף הכתוב לבאר מהו ביד רמה, ואמר:

2את ה' הוא מגדף, שמלעיג על המצוה ועל המצוה עליה, וכשאומרין לו מדוע אתה עובר את מצות המלך ה', משיב חרופין וגדופין ומלעיג על דבר ה':

3ונכרתה הנפש ההוא, אפילו לא עשתה אלא הקלה שבקלות דינה מסור לשמים לעו"הב: