ביאור יש"ר על התורה, במדבר כ:י

1ויקהלו, וגו' אל פני הסלע, כי כן צוה לו השם ודברתם אל הסלע לעיניהם

2ויאמר להם, אע"פי שרק אחד מהם דבר אל העם הנה שניהם הסכימו בדבר זה כי כן כתוב נוציא לכם מים בלשון רבים:

3שמעו נא המורים כבר כתבנו שמשה חשב כי ה"ית לא יסלח להם מריבה זו אלא יענישם כמו שהביאם במשפט על התלונות שקדמו, ועתה ששמע כי הש"ית ימלא את שאלתם נתמלא קצף על העדה על היותם בני מרי וכפלים כעס עמהם על שהם מקציפים את השם ב"ה הנוהג עמם בחסד וברחמים, ובקנאתו לכבוד השם התחיל להוכיחם ואמר שמעו נא המורים, ולשון שמעו נא מורה שהיה בדעתו להרחיב עמם הדבור כמו שנצטוה ולהורותם דרכי טובו ית' שממנו באות כל הטובות בעולם, ושהוא יוציא מים גם מן החלמיש למיחלים לחסדו, ושאין בכח שום אדם לעשות נוראות כאלה להוליך בציות נהר ולהשקות שש מאות אלף רגלי, לכן ישימו באלהים כסלם ולא יתלוננו עוד עליו, כל כיוצא בזה היה בדעת מרע"ה לאמר להם בדברי תוכחת ומוסר, אלא שמתוך הכעס שכעס עליהם לא היה בו יכולת להשלים דבריו, כי עלה חמתו באפו ולא יכול עוד לחתוך מלה בשפתיו, לכן אחרי התחלת המאמר המן הסלע הזה נוציא לכם מים שתק ולא סיים דבריו, שהיה בדעתו לומר עוד, זה מן הנמנע שאנחנו נוציא לכם מים, כי אין זה בכחנו, אלא דעו כי הוא ית' ירוה צמאונכם בדרך פלא לכן הכנעו מפניו ואל תשובו לכסלה, והנה אע"פי שמשה לא נסתפק חלילה ביכולת ה"ית כי הוא הנאמן בכל בית ה' עכ"פ נתן בדבריו מקום לישראל לחשוב כי משה ואהרן בכחם הוציאו להם מים ולא יד ה עשתה זאת, שהרי מהתחלת המאמר המן הסלע הזה נוציא לכם מים, אפשר ג"כ להוציא התולדה, ראו שהדבר כן שאנחנו נוציא מים מן הסלע אף שלא האמנתם לראות כזאת, ובאמת כך חשבו ישראל בעת ההיא שעל כן שרו שירה באר חפרוה שרים וגו' ולא זכרו בה דבר מחסדי המקום נמצא שע"י דברי משה נתחלל שם שמים לעיני העם ולפיכך נענש שלא ליכנס לארץ וכל חטאו לא היה אלא הכעס, אך בא לכלל כעס בא לכלל טעות וכעסו סבב שלא פירש דבריו כהוגן ונולד מזה חילול השם נגד העם, ודבר זה מפורש בקבלה שנאמר ויקציפו על מי מריבה (תהלים ק"ו ל"ב), פי' שהקציפו למשה, כי לא מצינו שכעס הש"ית על העם בפעם הזאת, וירע למשה בעבורם (שם) שהקב"ה הענישו בעבור ישראל כי הם במריבתם סבבו שיכעס, אא"כ פירש יותר מה היה חטאו של משה ואמר כי המרו את רוחו ויבטא בשפתיו (שם ל"ג) כלומר ישראל המרו את רוח משה והקניטוהו עד שנתבלבלה דעתו, ומתוך כך בטא משה בשפתיו בלשנא דמשתמע לתרי אפי ולא פירש דבריו כהוגן, כך נראה בעיני ביאור חטאו של משה, ועל ידי זה סרו כל התמיהות הנופלות בכתובים, ובסמוך אבאר עוד: