שו"ת רב פעלים, חלק ד, אורח חיים י

1מה ששאלת במנורה דולקת בשמן שהיתה מונחת על הכסא ובא אדם והניח רגליו על הכסא בלא כונה ונתנענע וגם המנורה נאנענעה מחמת כן מה דינו:

2תשובה הרב מהרח"פ ז"ל בלב חיים ח"ב סי' ס"א כתב אם בלי מתכוין נגע בעששית שהיתה דולקת ונכבית עי"כ כיון דלא נתכוין ולא נתעסק בכבוי אלא רק מדי עברו תחת העששית בלתי ראות ובלתי מתעסק ובלתי מתכוין נכבית הרי זה פטור לגמרי ע"ש:

3ולפ"ד בכהאי גוונא דנידון השאלה הנז' שהניח רגליו על הכסא ונתנענע הכסא וממילא נתנענעה גם המנורה אע"ג דנעשה כבוי קצת בנענוע השמן מ"מ הוא לא נתכוין לכך והכבוי נעשה ממילא בלא כונה וגם זה לא חשיב פסיק רישיה דאינו מוכרח שתתנענע המנורה בהנחת רגליו על הכסא ולכך יש לפטור אותו לגמרי:

4ואע"ג דאנחנו מנהגנו להורות למי שנגע בלי כונה בעששית ונענע אותה שיתענה יום אחד וכמ"ש בזה בתשובה אחרת מ"מ נידון השאלה הנז' שאני שהוא לא נענע המנורה עצמה אלא שם רגליו על הכסא ונתנענע הכסא ומחמת נענוע הכסא נתנענעה המנורה ונתנענע השמן והו"ל כח כוחו כלאחר יד ובלתי מתכוין ולכך יש לפטרו לגמרי ועל צד היותר טוב ילמוד פרשת חטאת ויאמר אחריה יהי רצון הכתוב במעמדות:

5ומה ששאלת ספסל שיש עליו מנורה דולקת של שמן והיה אדם אחד מחתך את הרימון בסכין על הספסל ההוא וכו' מה תיקונו:

6תשובה אם הספסל הזה הוא כבד הרבה שאינו מתנועע אם יעשו תשמיש כזה עליו ולא נתנענעה המנורה אין כאן איסורא:

7אבל אם הוא ספסל קל שבודאי יתנועע כשעושין עליו איזה תשמיש הרי זה חשיב פסיק רישיה וכיון שעשה זה התשמיש של הרימון הנז' במזיד ובכונה על הספסל ההוא ונתנענעה המנורה הדולקת בשמן הרי זה עביד איסורא בכבוי השמן ואע"ג דלא נתכוין זה למלאכה זו של הכבוי מ"מ הרי זה פטור אבל אסור לכך יתענה שני ימים ואם הוא תש כח מאד יתענה לפחות יום אחד:

8ואשר שאלת על אחד עם הארץ שרוצה לעשות תיקון על עון נבלות הפה מה יעשה:

9תשובה יתענה כ"ב ימים בזא"ז כנגד כ"ב אותיות שיש בחמשה מוצאות פה: