רי"ף בבא בתרא ה:

1* בגמ' וברא"ש איתא רב נחמן בר רב חסדא רמא כרגא כו' [וכ"ה בד"ק] (ג"א) רבה בר רב הונא רמא כרגא ארבנן א"ל ר"נ בר רב יצחק עבר מר אדאורייתא ואדנביאי ואדכתובי אדאורייתא דכתיב (דברים ל״ג:ג׳) אף חובב עמים כל קדושיו בידך אמר משה לפני הקב"ה רבש"ע אפי' בשעה שאתה מחבב עמים כל קדושיו יהיו בידך מאי והם תכו לרגלך ישא מדברותיך תני רב יוסף אלו ת"ח שמכתתין רגליהם מעיר לעיר וממדינה למדינה לישא וליתן בדיבורו של מקום אדנביאי דכתיב (הושע ח׳:י׳) גם כי יתנו בגוים עתה אקבצם ואמר עולא הפסוק הזה בלשון ארמי נאמר אם כולן יתנו בגוים עתה אקבצם ואם לאו ויחלו מעט ממשא מלך שרים אדכתובי דכתיב (עזרא ו) מנדה בלו והלך לא שליט למירמא עליהון ואמר רב יהודה מנדה זו מנת המלך בלו זו כסף גולגלתא והלך זה ארנונא כגון תשורה או ארוחה שעושין למלך כשעובר עליהן

2גרסינן בנדרים (דף סב.) אמר רבא שרי ליה לאיניש לאודועי נפשיה באתרא דלא ידעין ליה דכתיב (מלכים א יח) ועבדך ירא את ה' מנעוריו והא כתיב (משלי) יהללך זר ולא פיך לא קשיא הא באתרא דידעין לי' והא באתרא דלא ידעין ליה אמר רבא שרא ליה לצורבא מרבנן לאודועי נפשיה ולמימר צורבא מרבנן אנא שרו לי תיגראי ברישא דכתיב (שמואל ב ח׳:י״ח) ובני דוד כהנים היו מה כהן נוטל חלק בראש אף ת"ח נוטל חלק בראש וכהן מנלן דכתיב (ויקרא כ״א:ח׳) וקדשתו כי את לחם אלהיך וגו' ותנא דבי ר' ישמעאל וקדשתו לכל דבר שבקדושה לפתוח ראשון ולברך ראשון וליטול מנה ראשון :

3(דף ח.) כמה יהא בעיר ויהא כאנשי העיר:

4ולכל מילי מי בעינן י"ב חדש ורמינהו ל' יום לקופה ג' חדשים לתמחוי ששה לכסות תשעה לקבורה שנים עשר לפסי העיר א"ר אסי א"ר יוחנן כי תנן נמי מתניתין לפסי העיר תנן ושמעינן מינה דכל הני מילי חיובא נינהו ומפקינן מינייהו בעל כרחן דומיא דפסי העיר תניא המודר הנאה מבני העיר ובא אדם ונשתהה שם כל ששהה שנים עשר חדש אסור ליהנות ממנו פחות מיכן מותר ליהנות ממנו מיושבי העיר כל ששהה שם ל' יום אסור ליהנות ממנו פחות מיכן מותר ליהנות ממנו

5א"ר אסי א"ר יוחנן הכל לפסי העיר ואפילו מיתמי אבל מרבנן לא רבנן לא צריכי נטירותא א"ר פפא לשורא ולפרשא דמתא ולטורזינא אפי' מיתמי כללא דמילתא כל מידי דאית להו ליתמי * בגמ' איתא דאית להו הנאה מני' כו' (ג"א) נטירותא בגויה רמינן עילויהו * בגמ' איתא רבה רבא רמא צדקה איתמי דבר מריון א"ל אביי והאמר רב שמואל בר יהודה אין פוסקין צדקה על היתומים אפילו לפדיון שבוים א"ל אנא לאחשובינהו קא עבידנא

6(דף ח:) ת"ר קופה נגבית בשנים ומתחלקת בשלשה נגבית בשנים שאין עושין שררה על הצבור בממון בפחות משנים מתחלקת בשלשה מפני שהוא כדיני ממונות תמחוי נגבית בשלשה ומתחלקת בשלשה מפני שגיבויו וחילוקו שוה ומפני מה קופה נגבית בשנים ותמחוי נגבית בשלשה שהקופה דבר קצוב הוא על כל אחד ואחד ואין הגבאין מוסיפין ולא גורעין אבל תמחוי אינו דבר קצוב אלא לפי צורך שעה היא נגבת לעניי עולם וצריכין לקצוב על כל אחד ואחד כראוי לו ונמצא כדיני ממונות לפיכך צריך שלשה תמחוי נגבית בכל יום וקופה מע"ש לע"ש תמחוי לעניי עולם קופה לעניי העיר ורשאין בני העיר לעשות קופה תמחוי