רי"ף בבא בתרא ו.

1ותמחוי קופה ולשנותם לכל מה שירצו ורשאין בני העיר להתנות על השערים ועל המדות ועל שכירות הפועלין ולהסיע על קיצותן:

2גרסי' בתחלת ערכין (ערכין דף ו.) אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה אמר רב סלע זו לצדקה מותר לשנותה בין לעצמו בין לאחר לא שנא אמר עלי ולא שנא אמר זו ות"ר האומר סלע זו לצדקה עד שלא באת ליד גבאי מותר לשנותה משבאת ליד גבאי אסור לשנותה וגרסינן התם נמי * ערכין דף ו: איתא ת"ר ישראל כו' (ג"א) אמר רב ישראל שהתנדב מנורה או נר לבית הכנסת אסור לשנותה סבר ר' חייא בר אבא למימר לא שנא לדבר הרשות לא שנא לדבר מצוה א"ל ר' אמי הכי אמר ר' יוחנן לא שנו אלא לדבר הרשות אבל לדבר מצוה מותר לשנותה וה"מ עד שלא נשתקע שם בעליה אבל לאחר שנשתקע שם בעליה אפילו לדבר הרשות מותר לשנותה

3(דף ח:) אמר מר אין עושין שררה על הצבור בפחות משנים מנלן אמר רב נחמן בר כהן דאמר קרא (שמות כ״ח:ד׳-ה׳) והם יקחו את הזהב ואת התכלת ואת הארגמן וגו' שררה הוא דלא עביד הא הימוני מהימן מסייע ליה לר' חנינא דאמר מעשה היה ומינה רבי שני אחים בקופה מאי שררותא אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה לפי שממשכנין על הצדקה ואפילו בערב שבת איני והא כתיב (ירמיהו ל׳:כ׳) ופקדתי על כל לוחציו ואמר רב יצחק בר שמואל בר מרתא משמיה דרב אלו גבאי צדקה לא קשיא הא דאמיד והא דלא אמיד כי הא דרבא כפייה לרב נתן בר אמי ואפיק מיניה ארבע מאה זוזי לצדקה

4(דניאל י״ב:ג׳) והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע זה דיין שדן דין אמת לאמתו ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד אלו גבאי צדקה במתניתין תנא והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע זה דיין שדן דין אמת לאמתו וגבאי צדקה ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד אלו מלמדי תינוקות כגון רב שמואל בר שילת דרב אשכחיה לרב שמואל בר שילת דהוה קאי בגינתיה אמר ליה שבקתה להימנותך אמר ליה הא תליסר שנין דלא חזיא לי והשתא דעתאי עלוייהו רבנן מאי אמר רבינא (שופטים ה׳:ל״א) ואוהביו כצאת השמש בגבורתו

5ת"ר גבאי צדקה אינן רשאין לפרוש זה מזה בשוק אבל זה פורש לשער וזה פורש לחנות וגובין מצא מעות בשוק לא יתנם לתוך כיסו אלא נותנן לתוך ארנקי של צדקה ולכשיגיע לביתו יטלם כיוצא בו היה נושה בחבירו מנה ופרעו בשוק לא יתנם לתוך כיסו אלא נותן לתוך ארנקי של צדקה ולכשיגיע לביתו יטלם תנו רבנן גבאי צדקה שאין להם עניים לחלק פורטין לאחרים ואין פורטין לעצמן כיוצא בו גבאי תמחוי שאין להן עניים לחלק מוכרין לאחרים ואין מוכרין לעצמן תנו רבנן מעות של צדקה אין מונין שנים שנים אלא אחת אחת אמר אביי מריש לא הוה יתיב מר אציפי דבי