רי"ף בבא בתרא פא.

1מדקתני סיפא רשב"ג אומר אם יש נכסים ללוה בין כך ובין כך לא יפרע מן הערב מכלל דת"ק סבר ל"ש הכי ול"ש הכי חסורי מיחסרא והכי קתני המלוה את חבירו על ידי ערב לא יפרע מן הערב ואם אמר ע"מ שאפרע ממי שארצה יפרע מן הערב בד"א בשאין נכסים ללוה אבל יש נכסים ללוה לא יפרע מן הערב וקבלן אע"פ שיש נכסים ללוה יפרע מן הקבלן (דף קעד.) רשב"ג אומר אם יש נכסים ללוה אחד זה ואחד זה לא יפרע מהן וליתא לדרשב"ג דאמר רבה * בר חנא אר"י בגמ' בהרבה מקומות רבה בר בר חנה (ג"א) בר אבוה א"ר יוחנן כל מקום ששנהרשב"ג במשנתנו הלכה כמותו חוץ מערב וצידן וראיה אחרונה ערב הא דאמרן.

2צידן דתנן (גיטין דף עד.) אמר רשב"ג מעשה בצידן באחד שאמר לאשתו ה"ז גיטך ע"מ שתתני לי אצטליתי ואבדה אצטליתו ואמרו חכמים תתן לו את דמיה.

3ראיה אחרונה דתנן (סנהדרין דף לא.) אמרו לו הבא עדים אמר אין לי עדים הבא ראיה אמר אין לי ראיה לאחר זמן מצא עדים ומצא ראיה הרי זו אינו כלום אמר רבן שמעון בן גמליאל מה יעשה לא היה יודע שיש לו עדים ומצא עדים לא היה יודע שיש לו ראיה ומצא ראיה והדין כללא לאו דוקא הוא דלא אמרינן הילכתא כרבן שמעון בן גמליאל אלא עד דאיכא טעמא:

4אמר רב הונא הלוהו ואני ערב הלוהו ואני פורע הלוהו ואני נותן הלוהו ואני חייב כולן לשון ערבנות הן.

5תן לו ואני קבלן תן לו ואני פורע תן לו ואני חייב תן לו ואני נותן כולן לשון קבלנות הן איבעיא להו הלוהו ואני קבלן תן לו ואני ערב מאי א"ר יצחק לשון ערבנות ערבנות לשון קבלנות קבלנות כלומר הלוהו ואני קבלן קבלן.

6תן לו ואני ערב ערב. רב חסדא אמר כולן לשון קבלנות הן חוץ מהלוהו ואני ערב רבא אמר כולן לשון ערבנות הן חוץ מתן לו ואני נותן א"ל מר בר אמימר לרב אשי הכי אמר אבא תן לו ואני נותן אין למלוה על הלוה כלום ולא היא לא מיפטר לוה מיניה דמלוה עד שישא ויתן ביד מדאמר רבא תן לו ואני נותן קבלן הוא ואמר אמימר תן לו ואני נותן אין לו למלוה על הלוה כלום מכלל דקבלן דאמר רבא אי בעא מלוה למתבעיה ללוה מצי למתבעיה ושמעינן מינה דקבלן תרי גווני נינהו איכא קבלן דגבי מלוה ממאן דבעי ואיכא קבלן דלית ליה למלוה גבי לוה כלום תן לו ואני נותן הוא ניהו קבלן דאית ליה למלוה לאפרועי ממאן דבעי.

7נשא ונתן ביד הוא ניהו קבלן דלית ליה למלוה על הלוה כלום.

8תן לו ואני פורע תן לו ואני קבלן תן לו ואני חייב מסתברא לן דהילכתא כרבא דאמר כולן לשון ערבנות הן אבל רבואתא קמאי פסקו הילכתא כרב הונא דאמר כולן לשון קבלנות הן:

9ההוא דיינא דאחתיה למלוה לנכסי דלוה מיקמי דליתבעיה ללוה סלקיה רב חנן בריה דרב ייבא אמר רבא מאן חכים למעבד כי הא מילתא אלא רב חנן בריה דרב ייבא קסבר נכסוהי דבר אינש אינון ערבין ליה [(ס"א) ותנן] המלוה את חברו על ידי ערב לא יפרע מן הערב [וקי"ל] לא יתבע מן הערב תחלה.

10ההוא ערבא דאבוהון דיתמי דפרעי למלוה מקמיה דלודעינהו ליתמי רב פפא אמר פריעת בעל חוב מצוה ויתמי