רי"ף בבא בתרא פא:

1לאו בני מיעבד מצוה נינהו ורב הונא בריה דרב יהושע אמר אימור צררי אתפסיה (דף קעד:) מאי בינייהו איכא בינייהו כשחייב מודה אי נמי שמתוה ומת בשמתיה לרב פפא דאמר פריעת בע"ח מצוה ויתמי לאו בני מיעבד מצוה נינהו * נ"א מ"ז (לית ליה) לרב הונא בריה דרב יהושע דסבר מצוה על היתומים לפרוע חובת אבוהון אבל חיישינן לצררי כיון שחייב מודה אי נמי דמתחייב ליה בב"ד ולא קיבל עליה דינא ושמתוה ומת בשמתיה הא ודאי ליכא למיחש לצררי הילכך אית ליה לערב למיגבה מיתמי מאי דפרעיה לבע"ח דאבוהון:

2שלחו מתם שמתוה ומת בשמתיה הילכתא כרב הונא בריה דרב יהושע:

3ההוא ערבא דפרעיה לעובד כוכבים מיקמי דליתבעינהו ליתמי א"ל רב מרדכי לרב אשי הכי אמר * אבימי מהגרוניא כ"ה בגמ' וברא"ש (ג"א) אביי מהגרוניא משמא דרבא אפי' למ"ד חיישינן לצררי ה"מ ישראל אבל עובד כובבים כיון דבתר ערבא אזיל לא חיישינן לצררי א"ל אדרבה אפילו למ"ד לא חיישינן לצררי הני מילי ישראל אבל עובד כובבים דדיניה בתר ערבא אזיל אי לאו דאתפסיה צררי מעיקרא לא הוה מקביל ליה:

4איתמר ערב דכתובה דברי הכל לא משתעבד קבלן דבעל חוב דברי הכל משתעבד קבלן דכתובה וערב דבעל חוב פליגי איכא מאן דאמר אי אית ליה נכסי ללוה משתעבד ואי לית ליה לא משתעבד ואיכא מ"ד בין אית ליה בין לית ליה לא משתעבד והלכתא בין אית ליה בין לית ליה משתעבד ואפילו קבלן דכתובה אבל ערב דכתובה אע"ג דאית ליה לא משתעבד מאי טעמא מצוה עביד ולא מידי חסריה ואי ערב בכתובה דבריה הוא משתעבד דאבא לגבי בריה שעבודי משעבד נפשיה:

5כיוצא בו