רי"ף בבא בתרא ח:

1השכר לאמצע ואם עשאן לעצמן הרי עשיר אומר לעני (דף יג:) קח לך עבדים וירחצו במרחץ קח לך זיתים וענבים ובוא ועשה בבית הבד שמע מינה דלית דינא דגוד או אגוד וקשה לרב יהודה ופרקינן שאני התם דגוד איכא אגוד ליכא איכא מאן דמוכח מכאן דלא אמר גוד או אגוד אלא בזמן שיד שניהם משגת לקנות אבל בזמן שהאחד עשיר ויכול לקנות ואחד עני ואין ידו משגת לא אמר גוד או אגוד

2ואנן לא סבירא לן הכי אלא כי אמר תובע לנתבע גוד או אגור אמרינן דינא קא"ל ולא איכפת לן בנתבע בין אית ליה ובין לית ליה ומתני' דשני אחין היינו טעמא שהעני הוא התובע והוא אין יכול לומר לעשיר גוד את או אנא אגוד דהא לית ליה למיגד ולכן איבטל דינא דגוד או אגוד שהעשיר יאמר לו איני רוצה לגוד גוד אתה וכיון דלית ליה איבטל דינא דגוד או אגוד אבל אם היה העשיר תובע לעני ואומר לו גוד או אגוד הוה אמרי' ליה דינא קא"ל גוד ואי לית לך שבקיה ואיהו לגוד כללא דמילתא היכא שהתובע אומר גוד או אגוד לא איכפת לן בנתבע אי אית ליה למיגד או לית ליה דאי לית ליה יניח לתובע לגור אמר אמימר הלכתא אית דינא דגוד או אגוד ותניא נמי הכי כל שאילו יחלק ושמו עליו חולקין ואם לאו מעלין אותו בדמים

3תניא טול אתה שיעור ואני פחות שומעין לו רשב"ג אומר אין שומעין לו מ"ט דרשב"ג משום דאמר אי בדמי לית לי למיתן לך ואי במתנה לא ניחא לי דכתיב (משלי ט״ו:כ״ז) ושונא מתנות יחיה וקפסקי רבוותא דהלכתא כרשב"ג משום דמסתבר טעמיה:

4ובכתבי הקדש אף על פי ששניהם רוצין לא יחלוקו:

5אמר שמואל לא שנו אלא בכרך אחד אבל בשתי כריכות אם רצו לחלוק חולקין ואם לאו אית דינא דגוד או אגוד ודוקא לחלוק כגון תהלים ותורה אין חולקים אא"כ [רצו] דתרוייהו צריכי להאי ותרוייהו צריכי להאי אבל תהלים ותהלים תורה ותורה (לא) ע"כ חולקין (דמצי למימר ליה גוד או אגוד):

6הג"ה עד סוף הפרק: אמר ליה רב אשי לאמימר והא רבין בר חנינא ורב דימי בר חנינא הויין להו תרי אמהתא חדא הוה ידעה אפויי ובשולי וחדא ידעה פילכי ונוולא וביסתרקי אתו לדינא קמיה דרבא ואמר להו לית דינא דגוד או אגוד אמר ליה שאני התם דמר ניחא ליה בתרוייהו ומר ניחא ליה בתרוייהו:

7תנו רבנן מדביק אדם תורה ונביאים וכתובים כאחד דברי ר"מ ורבי יהודה אומר תורה בפני עצמה ונביאים בפני עצמן וכתובים בפני עצמן וחכמים אומרים כל אחד ואחד בפני עצמו אמר רבי מעשה והביאו לפנינו ס"ת ונביאים וכתובים מדובקים כאחד והכשרנום ומניח כדי לגול עמוד בתחלתו וכדי היקף בסופה ונותן בין כל חומש וחומש ארבע שיטין ובן בין כל נביא ונביא ובנביא של י"ב שלש שיטין ומתחיל מלמעלה ומסיים מלמטה (דף יד.) שאם רצה לחתוך חותך תניא כל הספרים נגללין מתחלתן ס"ת היא נגללת לאמצעיתה ועושה לה עמוד אילך