רי"ף בבא בתרא ט.

1ועמוד אילך תנו רבנן אין עושין ס"ת לא ארכה יתר על היקפה ולא היקפה יתר על ארכה:

2שאלו את רבי ס"ת בכמה [אמר להן] בגויל ששה טפחים בקלף איני יודע רב הונא כתב שבעין ספרי תורות ולא איתרמי ליה אלא חד:

3* בגמ' דף טו. איתא אמר ר' יהושע בר אבא א"ר גידל אמר רב שמונה פסוקים שבתורה כו' וכן הוא במנחות דף ל: (ג"א) אמר רבי אבא אמר שמואל שמונה פסוקים שבתורה יחיד קורא אותם :

4סליקא להו פרק השותפין

5(דף יז.) לא יחפור אדם בור סמוך לבורו של חבירו ולא שיח ולא מערה ולא אמת המים ולא נברכת של כובסים אא"כ הרחיק מכותלו של חבירו שלשה טפחים וסד בסיד מרחיקין את הגפת ואת הזבל ואת המלח ואת הסיד ואת הסלעים מכותלו של חבירו ג' טפחים או סד בסיד מרחיקין את הזרעים ואת המחרישה ואת מי רגלים מן הכותל ג' טפחים מרחיקים את הריחים ג' מן השכב שהן ד' מן הרכב ואת התנור ג' מן הכליא שהן ד' מן השפה:

6גמ' (דף יז:) פתח בבור וסיים בכותל ליתני אא"כ הרחיק מבורו של חברו ג' טפחים אמר אביי ואיתימא רב יהודה מכותל בורו שנינו שנמצא מרחיק מחלל הבור ששה טפחים ( * ד"ת מ"ז וליתני אלא אם כן הרחיק מבורו של חבירו שלשה טפחים) הא קמ"ל דכותל בור שלשה טפחים נפקא מינה למקח וממכר כדתניא האומר לחבירו בור וכתליה אני מוכר לך צריך שיהא הכותל שלשה טפחים

7איתמר הבא לסמוך בצד המצר אביי אמר סומך רבא אמר אינו סומך בשדה שאינה עשויה לבורות דברי הכל סומך כי פליגי בשדה העשויה לבורות אביי אמר סומך ואפילו לרבנן דאמרי מרחיקין את האילן מן הבור עשרים וחמש אמה התם דבעידנא דקא נטע איתיה לבור אבל הכא בעידנא דקא חפר ליתיה לבור ורבא אמר אינו סומך ואפילו לרבי יוסי דאמר זה חופר בתוך שלו וזה נוטע בתוך שלו התם דבעידנא דקא נטע