רי"ף בבא קמא ל:
רי"ף בבא קמא · Rif Bava Kamma 30b
Open in the reader →1נזקי אדם בשור לא האלהים בעינן וליכא נזקי שור בשור ונזקי שור באדם נמי האלהים בעינן וליכא (דפ פד:) התם שליחותיהו קא עבדינן מידי דהוי אהודאות והלואות אדם באדם נמי שליחותיהו קא עבדינן ואסיקנא כי עבדינן שליחותייהו במילתא דשכיחא ואית בה חסרון כיס אבל מילתא דשכיחא ולית בה חסרון כיס אי נמי אית בה חסרון כיס ולא שכיחא לא עבדינן שליחותייהו הלכך אדם באדם אע"ג דאית בה חסרון כיס כיון דלא שכיחא לא עבדינן שליחותיהו:
2ושור בשור גובין אותו בבבל והא אמר רבא שור שהזיק אין גובין [אותו] בבבל דאזיק מאי אילימא דאזיק אדם מאי איריא שור דאזיק אדם אפילו אדם דאזיק אדם נמי אין גובין אותו בבבל אלא פשיטא דאזיק שור וקאמר אין גובין אותו בבבל אמרי התם בתם והכא במועד והאמר ר' אבא אין מועד בבבל כי קאמר רבא נזקי שור בשור גובין אותו בבבל בשן ורגל דמועדין מתחילתן נינהו מנהג שתי ישיבות שאע"פ שאין גובין קנס בבבל מנדין אותו עד דמפייס ליה לבעל דיניה וכד יהיב ליה שיעור מאי דחזי למיתב ליה שרו ליה לאלתר בין איפייס מארי דיניה בין לא איפייס:
3(דף פה.) כמה אדם רוצה ליטול וכו' צער במקום נזק היכי שיימינן אמר אבוה דשמואל כמה אדם רוצה ליטול לקטוע לו ידו לקטוע לו ידו לאו צער לחודיה הוא כולהו ה' דברים איכא ואסיקנא אלא אומדין כמה אדם רוצה ליתן לקטוע לו ידו המוכתב למלכות בין סייף לסם האי ליטול ליתן מיבעי ליה אמר רב הונא בריה דר' יהושע ליטול זה מה שנתן זה:
4הכהו חייב לרפאותו וכו' תניא הרי שעבר על דברי רופא ואכל דבש וכל מיני מתיקה מפני שדבש וכל מיני מתיקה קשין למכה והעלה מכתו גרגותני יכול יהא חייב לרפאותו ת"ל (שמות כא) רק ואי א"ל אסייך אנא א"ל רמיאת עלי כי אריא ארבא ואי א"ל אית לי אסיא דאמגן א"ל אסיא דאמגן מגן שוי ואי א"ל אית לי אסיא רחיקא א"ל אסיא רחיקא עינא עויר ואי אמר ליה האיך הב לי לדידי ואנא מסינא נפשאי א"ל פשעת בנפשך וקא שקלת מינאי טפי ואי א"ל קוץ לי מיקץ אמר ליה פשעת בנפשך וקרו לי שור המזיק תאנא וכולן משתלמין במקום נזק:
5מתני' (דף פג:) שבת רואין אותו כאילו הוא שומר קישואין שכבר נתן לו דמי ידו ודמי רגלו בושת הכל לפי המבייש והמתבייש (דף פו:) המבייש את הערום המבייש את הסומא המבייש את הישן חייב וישן שבייש פטור נפל מן הגג והזיק ובייש חייב על הנזק ופטור על הבושת שנאמר (דברים כ״ה:י״א) ושלחה ידה והחזיקה במבושיו אינו חייב על הבושת עד שיהא מתכוין:
6גמ' (דף פח:) אמר רבא קטע לו את ידו נותן לו דמי ידו ושבת רואין אותו כאילו הוא שומר קישואין שיבר את רגלו נותן לו דמי רגלו ושבת רואין אותו כאילו הוא שומר על הפתח