רי"ף בבא קמא לה.

1מטבע היוצא באותה שעה ושמואל אמר יכול לומר לו לך והוציאו במישן אמר רב נחמן מסתברא מילתא דשמואל דאית ליה אורחא למישן אבל ליה ליה אורחא למישן לא:

2בעא מיניה רבא מרב חסדא המלוה את חברו על המטבע והוסיפו עליו מהו א"ל נותן לו מטבע היוצא באותה שעה א"ל ואי כי נפיא א"ל אין א"ל ואפי' כי תירטא א"ל אין והא קא זילי פירי אמר רב אשי ניחזי אנן אי מחמת טיבעא זול מנכי ליה (דף צח.) ואי מחמת תרעא זול לא מנכי ליה והא קא שבח לענין נסכא אלא כי הא דרב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע עבדו עובדא בזוזא דאגרדמים טייעא עד עשרה בתמניא

3פירוש כגון דהוה ליה גביה חבריה מאה זוזי כל זוזא מינייהו אית ביה תמניא פריטי ואוסיפו עליה השתא ועבדוניה לכל זוזא עשרה פריטי חזינן אי לא קא זילי פירי מחמת ההיא תוספת אלא תרעא כדקאי קאי יהיב ליה השתא מאה זוזי מהאי טיבעא דהוא סכום כל מה דאית ליה גביה מההוא טיבעא קמא ולא מנכי ליה כלום ואע"ג דקא שבח לענין נסכא חומשא מלבר דאינון תרתי פריטי בכל [זוזא] כיון דליכא גביה שבחא לענין פירי לא איכפת לן בההיא תוספת חומשא דאיכא בנסכא והיינו דקאמר רב חסדא נותן לו מטבע היוצא באותה שעה ואי קא זילי פירי מחמת ההיא תוספת אפילו לא אוסיפו עליה אלא כל שהוא * צ"ל מנכי מגבי ליה מהאי טיבעא כוותיה ואי אוסיפו עליה טפי מחומשא אע"ג דלא קא זילי פירי לא יהיב מהא טיבעא דנפיק אלא כשיעורא דאית ליה מטיבעא קמא וכ"ש אי קא זילי פירי דמנכי ליה כל דהוא טופיאנאה דאוסיפו ליה עד גמירא

4והוא הדין למלוה את חברו על המטבע ופחתו ממנו והוא הדין נמי במקום שנושאין ונותנין בכספים של משקל ופחתו מן הכסף שבהן או שהוסיפו עליו הכל ענין אחד הוא:

5הא דאמר רבה הזורק מטבע של חבירו לים הגדול פטור והצורם באוזן פרתו של חבירו פטור והשורף שטרותיו של חבירו פטור לית הלכתא כוותיה בכלהו דהא אסיקנא (דף צח:) אמר אמימר למאן דדאין דינא דגרמי מגבי ביה דמי שטרא מעליא ולמאן דלא דאין דינא דגרמי מגבי ביה דמי ניירא בעלמא הוה עובדא וכפייה רפרם לרב אשי ואגבייה כי כשורא לצלמי וכן הלכתא

6אלא מיהו ה"מ היכא דקא מודי ליה דקושטא קא טעין עליה ומחמת דשריף ליה לשטריה הוא דלא מצי גבי ליה אבל היכא דלא קא מודי ליה דקושטא קא טעין אי נמי מודי ליה ולאו מחמת דשריף ליה לא מצי גבי לא מיחייב כדאמרינן מתקיף ליה רמי בר חמא היכי דמי אי איכא סהדי דחתימי עלה דידעי מאי הוה כתיב בשטרא ניכתוב ליה שטרא אחרינא ואי דליכא סהדי מנא ידעינן אמר רבא תהא במאמינו:

7פירות והרקיבו משלם כשעת הגזלה והא תניא פירות והרקיבו אומר לו הרי שלך לפניך אמר רב פפא לא קשיא כאן שהרקיבו כולן כאן שהרקיבו מקצתן:

8מתני' נתן לאומנין לתקן וקלקלו חייבין לשלם נתן לחרש שידה תיבה ומגדל לתקן וקלקל חייב לשלם:

9הבנאי שקבל עליו את הכותל לסותרו ושיבר את האבנים או שהזיקן חייב לשלם היה סותר מצד זה ונפל מצד אחר פטור ואם מחמת המכה חייב:

10גמ' אמר רב אסי לא שנו אלא שנתן לחרש שידה תיבה ומגדל לנעוץ בהן מסמר ושיברן אבל נתן לחרש עצים לעשות מהן שידה תיבה ומגדל ועשה מהן שידה תיבה ומגדל