רי"ף בבא קמא לה:

1ושיברן פטור מ"ט אומן קונה בשבח כלי ואסקא רבא (דף צט:) דכ"ע אין אומן קונה בשבח כלי ושמעינן מיניה דליתא לדרב אסי אלא חייב לשלם דמי שידה וכן הלכתא:

2תנו רבנן המוליך חטיו לטוחן ולא לתתן ועשאן סובין או מורסן חייב לשלם קמח לנחתום ועשאו פת ניפולין בהמה לטבח וניבלה חייב מפני שהוא כנושא שכר:

3אמר רבי יוחנן טבח אומן שקלקל חייב והוא דעבד בשכר דאמר רבי זירא הרוצה שיתחייב לו טבח יקדים לו דינר:

4אבל אומן דעביד בחנם פטור כי ההוא גברא דאתא לקמיה דרבי יוחנן ואמר ליה זיל אייתי ראיה דמימחית לתרנגולי ופטירת:

5המראה דינר לשולחני ונמצא רע תני חדא אומן ה"ז פטור הדיוט ה"ז חייב ותניא אידך בין אומן בין הדיוט חייב אמר רב פפא כי תניא ההיא אומן הרי זה פטור כגון דנכו ואיסור דלא צריכי למיגמר כלל:

6ההיא איתתא דאחזיא ליה דינרא לרבי חייא אמר לה שפירא הוא לסוף אתאי אמרה ליה אזלי אחויתיה ואמרו לי דסניא הוא ולא קא נפיק לי א"ל לרב זיל חלפיה ניהלה וכתוב אפינקסך דין עסק ביש:

7והא רבי חייא לא צריך למגמר ר' חייא לפנים משורת הדין הוא דעבד כדתני רב יוסף (שמות יח) והודעת להם זה בית חייהם (דף ק.) את הדרך זה גמילות חסדים ילכו זה ביקור חולים.

8בה זו קבורה. ואת המעשה זה הדין.

9אשר יעשון זה לפנים משורת הדין:

10רשב"ל אחוי דינרא לרבי אלעזר אמר ליה מעליא הוא אמר חזי דעלך קא סמיכנא א"ל אמאי דאי משתכח בישא בעינא לשלומי לך והא את הוא דאמרת מאן דדאין דינא דגרמי ר"מ מאי לאו ר"מ ולא סבירא לך כוותיה א"ל לא ר"מ וסבירא לן כוותיה דתנן מחיצת הכרם שנפרצה (דף קב) אומרים לו גדור נתייאש ממנה ולא גדרה הרי זה קידש וחייב באחריותו:

11שמעינן מינה דהדיוט לא מיחייב לשלומי עד דמודע ליה דעליה קא סמיך דאי לא מודע ליה מצי א"ל לא ידענא דעלי קא סמכת ואי מוכחא דעליה קא סמיך לא צריך לאודועיה:

12מתני' נתן צמר לצבע והקדיחתו היורה נותן לו דמי צמרו צבעו כעור אם השבח