רי"ף בבא מציעא יב:

1ובזוטו של ים ובשלוליתו של נהר אע"ג דאית ביה סימן רחמנא שרייה דא"ר (דף כב:) יוחנן משום ר' שמעון בן יהוצדק מנין לאבדה ששטפה נהר שמותרת שנאמר (דברים כ״ב:ג׳) וכן תעשה לחמורו וכן תעשה לשמלתו וכן תעשה לכל אבדת אחיך אשר תאבד ממנו ומצאתה [וגו'] מי שאבודה ממנו ומצויה אצל כל אדם יצאה זו שאבודה ממנו ואינה מצויה אצל כל אדם כי (דף כא:) פליגי בדבר שאין בו סימן אביי אמר לא הוי יאוש דהא לא ידע דנפל מיניה ורבא אמר הוי יאוש (כיון) דלכי ידע דנפל מיניה מיאש דלא מצי יהיב סימניה ושקיל ליה והלכתא כוותיה דאביי ביע"ל קג"ם והא חדא מינייהו:

2(דף כג.) אמר רב זביד כללא דאבדתא כיון דאמר ווי ליה לחסרון כיס מיאש:

3אמר רב זביד משמיה דרבא הלכתא כריכות ברה"ר הרי אלו שלו ברה"י אי דרך נפילה הרי אלו שלו אי דרך הנחה חייב להכריז וזה וזה בדבר שאין בו סימן אבל בדבר שיש בו סימן בין ברה"ר בין ברה"י בין דרך נפילה בין דרך הנחה חייב להכריז :

4(דף כג:) בעו מיניה מרב ששת משקל הוי סימן או לא הוי סימן אמר להו רב ששת תניתוה מצא כלי כסף וכלי נחושת וגסטרא של אבר וכל כלי מתכות לא יחזיר עד שיתן אות או עד שיתכוין משקלותיו ומדמשקל הוי סימן מדה ומנין נמי הוי סימן:

5ומקום נמי הוי סימן דקא מקשינן לקמן וניהוי מקום סימן ומפרקינן במדדין מדקא מקשינן ומפרקינן הכי שמעינן מיניה דמקום הוי סימן:

6(דף כג:) רשב"א אומר כל כלי אנפוריא אינו חייב להחזיר מאי כלי אנפוריא א"ר יהודה אמר שמואל כלים חדשים שלא שבעתן העין ולית בהו סימן נפקא מיניה לאהדורי לצורבא מרבנן בטביעות עינא אי שבעתן העין קים ליה בגוייהו ומהדרינן ליה בטביעות עינא ואי לא שבעתן העין הרי אלו שלו דהא לא קים ליה לצורבא מרבנן בגוייהו דאמר רב יהודה הני תלת מילי עבידי רבנן דמשני בדיבוריהו