רי"ף בבא מציעא כז.

1(דף מה:) איתמר רב ולוי חד אמר מטבע נעשה חליפין וחד אמר אין מטבע נעשה חליפין א"ר פפא מ"ט דמ"ד אין מטבע נעשה חליפין משום דדעתיה אצורתא וצורתא עבידא דבטלה (דף מו.) וכן אמר עולא אין מטבע נעשה חליפין וכן אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן אין מטבע נעשה חליפין והלכתא אין מטבע נעשה חליפין דמ"ד מטבע נעשה חליפין יחיד הוא אצל רבים וקי"ל דיחיד ורבים הלכה כרבים ועוד דרב פפא דהוא בתרא הכי אסקה כדבעינן למימר קמן

2והא דתנן בקדושין כל (קידושין דף כח.) הנעשה דמים כאחר כיון שזכה זה נתחייב זה בחליפיו תריצנא הכי (מכילתין דף מו:) כל הנישום דמים באחר כיון שזכה זה נתחייב זה בחליפיו וה"נ מסתברא דקתני סיפא כיצד החליף שור בפרה או חמור בשור ש"מ והאי שמעתא דכל הנעשה דמים באחר חזינן בה פירושא דלא דייק ולהכי לא כתבינן ליה ומשום הכי חזינן לפרושה ולברורה שפיר אקשינן למאי דסליק אדעתין מעיקרא דמתניתין דקתני כל הנעשה דמים באחר דמטבע נינהו דאלמא מטבע נעשה חליפין מאי כיצד ופריק הכי קאמר ופירות נמי עבדי חליפין כיצד החליף בשר שור בפרה או בשר חמור בשור וכו' ואקשינן הא ניחא לרב ששת דאמר פירי עבדי חליפין אפשר לתרוצי מתניתין הכי אלא לרב נחמן דאמר פירי לא עבדי חליפין ולא אפשר לתרוצי מתני' דלאו כהלכתא מאי כיצד

3ופריק ה"ק ויש דמים שהן כחליפין כיצד החליף דמי שור בפרה או דמי חמור בשור וכו' כלומר קתני ברישא מטבע שניתן בתורת חליפין שנעשה חליפין והדד תאני דיש מטבע שלא ניתן בתורת חליפין וקונה כחליפין ועלה קתני כיצד ופירוש תורת חליפין מטבע בעינו שהוא תופס בידו ומתפיסו לחבירו בחפץ ידוע ומצוי ואומר לו זה תמורת זה ופירוש תורת דמים כגון שקצץ [ * ד"ת מוכר] בחפץ שלו דמים כך וכך ממטבע פלונית ואע"ג שאין ביד הקונה מאותו מטבע כלום וגם אינו מצוי ברשותו והיינו דקא אמרינן ויש דמים שהן כחליפין