רי"ף בבא מציעא כז:

1כיצד החליף דמי שור בפרה או דמי חמור בשור [ופי'] כגון שמכר ראובן לשמעון שור בנ' זוז ומשכו שמעון לשור ונתחייב בדמיו לראובן והיתה לשמעון פרה והוא רוצה למוכרה אמר לו ראובן לשמעון מכור אותה לי בנ' זוז דמי השור שיש לי בידך אם אמר לו הן הרי היא לך בדמים שיש לך בידי קנה הואיל וזכה בדמים וברשותו הם נתחייב זה בחליפיו שהיא הפרה ואע"פ שעדיין לא משך אותה ואם מתה או כחשה ברשותו מתה וכחשה הנה אלו הדמים קונים כחליפין ואע"פ שלא ניתנו בתורת חליפין וטעמא דהאיך מילתא דר"נ סבר לה כר' יוחנן דאמר דבר תורה מעות קונות ומה טעם אמרו משיכה קונה גזרה שמא יאמר לו נשרפו חטיך בעלייה ומילתא דשכיחא גזרו בה רבנן ומילתא דלא שכיחא לא גזרו בה רבנן

2וכל האי שקלא וטריא אע"ג דלא איצטריכא ליה אלא למאי דסליק אדעתין מעיקרא דמטבע נעשה חליפין וכבר נתברר דאין מטבע נעשה חליפין ומתניתין כבר תריצנא כל הנישום דמים באחר וקם ליה ההוא תירוצא * בדפו"י הגי' האי ההוא תירוצא אחרינא נמי אע"ג דלא איצטרכינן ליה הלכתא הוא דסבירא לן דיש דמים שהן כחליפין ואי לאו דס"ל הכי לא הוה מתריצנא מתניתין הכי דהא ההוא תירוצא דפירי עבדי חליפין דלאו הלכתא הוא קא דחינן ליה ואסיקנא כי האי תירוצא בתרא וקם ליה האי תירוצא אליבא דר"נ כרבי יוחנן דהלכתא כוותיה:

3(דף מה:) אמר רב פפא אפילו למ"ד אין מטבע נעשה חליפין איקנויי מיקני בחליפין מידי דהוה אפירי לרב נחמן פירי לרב נחמן לאו אע"ג דאינהו לא עבדו חליפין מיקנו בחליפין טיבעא נמי איקנויי מיקני בחליפין ואותבינן עליה דרב פפא ואסיקנא (דף מו.) דאין מטבע נקנה בחליפין ואין נעשה חליפין ואף רב פפא הדר ביה דרב פפא הוי ליה תריסר אלפי זוזי בי חוזאי ואקנינהו ניהליה לרב שמואל בר אחאי