רי"ף בבא מציעא לב:

1ינוקא בריה דרב חסדא לרב אשי הכי אמרי נהרדעי משמיה דרב נחמן אין אונאה לקרקעות ועוד דגרסינן בפרק האיש מקדש בו ובשלוחו (דף מב:) אמר רבא אר"נ האחין שחלקו הרי הן כלקוחות פחות משתות נקנה מקח יתר על שתות בטל מקח שתות קנה ומחזיר אונאה אמר רבא האי דקא אמרת פחות משתות נקנה מקח לא אמרן אלא דלא שוי שליח אבל שוי שליח א"ל לתקוני שדרתיך ולא לעוותי והא דאמרת יתר על שתות בטל מקח לא אמרן אלא במטלטלי אבל במקרקעי אין אונאה לקרקעות ועוד אמרי' בבבא קמא (ב"ק דף יד:) שוה כסף מלמד שאין בית דין נזקקין אלא לנכסים שיש להן אחריות ומאי ניהו קרקעות מאי משמע אמר רבא בר עולא דבר השוה כל כסף ומאי היא קרקע דאין להן אונאה

2שמעינן [מהני] כולהו דאין לקרקעות לא אונאה ולא בטול מקח והא דר' אמי ור' יוחנן ליתא דקי"ל כרב נחמן דבתרא הוא והלכתא כותיה בדיני ועוד דרב נחמן גופיה הוא דאמרה משמיה דחסא משמיה דר' אמי והוא לא סבר ליה כותיהו והא דאתמר בגמרא דבני מערבא משמיה דרבי יוחנן לא עדיף מהא דאתמר משמיה בגמרא דילן והא אידחי ליה מדרב נחמן ומהני ראיות ואע"ג דהא דרב נחמן לא אתמר בהדא דוכתא לא איכפת לן בהכי דכמה מילי בגמ' דלא מיפרשן בדוכתייהו ומיפרשן בדוכתא אחדיתי הילכך הלכתא כדכתבינן ולית בה ספיקא:

3אין בהן לא תשלומי כפל וכו': (דף נז:) מנא הני מילי דת"ר (שמות כ״ב:ח׳) על כל דבר פשע כלל על שור על חמור על שה על שלמה פרט על כל אבדה חזר וכלל כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט מה הפרט מפורש דבר המיטלטל וגופו ממון אף כל דבר המיטלטל וגופו ממון יצאו קרקעות שאין מיטלטלין יצאו עבדים שהוקשו לקרקעות יצאו שטרות שאע"פ שמיטלטלין אין גופן ממון הקדש רעהו כתיב:

4ואין בהן תשלומי ד' וה': מ"ט דכי שקלת מנייהו כפילא הלא מיחייב ביה פשו להו ג' וד' תשלומי ד' וה' אמר רחמנא ולא תשלומי ג' וד':

5שומר חנם אינו נשבע: מנא ה"מ דתנו רבנן (שמות כ״ב:ו׳) כי יתן איש אל רעהו כלל כסף או כלים פרט לשמור חזר וכלל כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט מה הפרט מפורש דכר המיטלטל וגופו ממון אף כל דכר המיטלטל וגופו ממון יצאו קרקעות שאינן מיטלטלין יצאו עבדים וכו':

6שומר שכר אינו משלם. דת"ר (שמות כ״ב:ט׳) כי יתן איש אל רעהו חמור או שור או שה וכו':

7(דף נח.) ואם קנו מידו שחייב באחריותן משלם:

8ר' יהודה אומר אף המוכר ספר (דף נח:) תורה וכו' תניא רבי יהודה אומר המוכר ספר תורה אין לו אונאה לפי שאין קץ לדמיו בהמה ומרגליות אין להם אונאה מפני שאדם רוצה לזווגן אמרו לו והלא הכל אדם רוצה לזווגן ( * ד"ת מ"ז אמר להן לא אמרו אלא את אלו) ורבי יהודה אמר לך הני חשיבי ליה והני לא חשיבי ליה ועד כמה אמר אמימר עד כדי דמיהן:

9רבי יהודה בן בתירא אומר אף המוכר סוס וסייף וחטיטים במלחמה אין להן אונאה מפני שיש בהן חיי נפש איכא מאן דאמר מדחזינן סוגיא דשמעתא לפרושי טעמיה דר' יהודה שמעינן מינה דהלכתא כוותיה והא נמי דרבי יהודה בן בתירא ברבי יהודה דמתניתין שייכא דאזיל בתר אומדנא ורבינו האי גאון זצ"ל לא קא פסק הכי בספר מקח וממכר אלא קא פסק דכל זביני אית בהו אונאה בר מאלין דמתני' העבדים והשטרות והקרקעות וההקדשות:

10מתני' כשם שאונאה במקח וממכר כך אונאה בדברים לא יאמר לו בכמה חפץ זה והוא אינו רוצה ליקח אם היה בעל תשובה לא יאמר לו זכור מעשיך הראשונים ואם