רי"ף בבא מציעא לג.

1היה בן גרים לא יאמר לו זכור מעשה אבותיך שנאמר (שמות כ״ב:כ׳) וגר לא תונה ולא תלחצנו:

2גמ' ת"ר (ויקרא כ״ה:י״ז) ולא תונו איש את עמיתו באונאת דברים הכתוב מדבר אתה אומר באונאת דברים או אינו אלא באונאת ממון כשהוא אומר וכי תמכרו ממכר אל תונו הרי אונאת ממון אמור הא מה אני מקיים ולא תונו איש את עמיתו באונאת דברים הכתוב מדבר הא כיצד היה בעל תשובה לא יאמר לו זכור מעשיך הראשונים אם היה בן גרים לא יאמר לו זכור מעשה אבותיך אם היה גר ובא ללמוד תורה לא יאמר לו פה שאכל נבלות וטרפות שקצים ורמשים יבא וילמוד תורה שניתנה מפי הגבורה היו חלאים באין עליו ויסורין באין עליו או שהיה מקבר את בניו לא יאמר לו כדרך שאמרו חביריו לאיוב (איוב ד׳:ז׳) הלא יראתך כסלתך וגו' זכר נא מי הוא נקי אבד וגו' אם היו חמרין מבקשין תבואה לא יאמר להן לכו אצל פלוני שמוכר תבואה ויודע בו שאינו מוכר תבואה מעולם ר' יהודה אומר אף לא יתלה עיניו על המקח בשעה שאין לו דמים שהרי הוא דבר מסור ללב וכל דבר המסור ללב נאמר בו (ויקרא כ״ה:מ״ג) ויראת מאלהיך

3א"ר יוחנן משום רשב"י גדולה אונאת דברים מאונאת ממון שזה נאמר בו ויראת מאלהיך וזה לא נאמר בו ויראת מאלהיך רבי אלעזר אומר זה בגופו וזה בממונו ור' שמואל בר נחמני אמר זה ניתן להשבון וזה לא ניתן להשבון

4תני תנא קמיה דר"נ בר יצחק כל המלבין פני חברו ברבים כאילו שופך דמים א"ל שפיר קאמרת דחזינא ליה דאזיל סומקא ואתי חיורא א"ל אביי לרב דימי במערבא במאי זהירי א"ל באחוורי אנפי דא"ר חנינא כל היורדין לגיהנם עולין חוץ משלשה שיורדין ואינן עולין ואלו הן המכנה שם לחבירו והמלבין פני חבירו ברבים והכא על אשת איש היינו מכנה היינו מלבין לא צריכא דאע"ג דדש ביה בשמיה * אמר מר זוטרא בר טובי' כו' ואמרי לה אמר ר"ח כו' כו'. כ"ה בגמ' אמר (דף נט.) רב חסדא בר טוביה אמר רב נוח לו לאדם שיפיל עצמו לכבשן האש ואל ילבין פני חבירו ברבים מנא לן מתמר דכתיב (בראשית לא) היא מוצאת

5א"ר חנינא בריה דרב אידי מאי דכתיב (ויקרא כ״ה:י״ז) ולא תונו איש את עמיתו עם שאתך בתורה ובמצות אל תונהו א"ר חסדא כל השערים ננעלו חוץ משערי אונאה שנאמר (עמוס ז) והנה ה' נצב על חומת אנך וגו' וא"ר אלעזר הכל ע"י שליח חוץ מאונאה שנא' (עמוס ז) ובידו אנך אמר ר' * בס"י רב [אבהו] ג' אין הפרגוד ננעל בפניהם ואלו הן אונאה וגזל ועבודת כוכבים אונאה דכתיב והנה ה' נצב על חומת אנך גזל דכתיב (ירמיהו ו׳:ז׳) חמס ושוד ישמע בה על פני תמיד עבודת כוכבים דכתיב (ישעיהו ס״ה:ג׳) העם המכעיסים אותי על פני תמיד:

6(דף נט:) אחד המאנה את הגר ואחד הלוחצנו עובר בג' לאוין:

7מתני' אין מערבין פירות בפירות אפילו חדשים בחדשים (דף ס.) ואין צריך לומר חדשים בישנים באמת ביין התירו לערב קשה ברך מפני שמשביחו ואין מערבים שמרי יין ביין אבל נותן לו שמריו מי שנתערב מים ביינו (הרי זה) לא ימכרנו בחנות אא"כ מודיעו ולא לתגר אף על לפי שמודיעו שאינו אלא לרמות בו מקום שנהגו להטיל מים ליין יטילו:

8גמ' ת"ר אין צריך לומר * בגמ' הגירסא להיפך כמו בנימוקי יוסף ורש"י חדשות עומדות משלש וישנות מארבע וקא מזבן מחדשות דאין מערבין אלא אפי' חדשות מארבע וישנות מג' וקא מזבן מחדשות אין מערבין מפני שאדם רוצה לישנן:

9באמת ביין התירו לערב קשה ברך וכו':

10אר"נ