רי"ף בבא מציעא לד.

1(דף סא:) ת"ר (ויקרא י״ט:ל״ה) לא תעשו עול במשפט במדה במשקל ובמשורה במדה זו מדת קרקע שלא ימוד לאחד בימות החמה ולאחד בימות הגשמים במשקל שלא יטמין משקלותיו במלח במשורה שלא ירתיח וק"ו ומה משורה שהיא אחד משלשים (ושלשה) בלוג הקפידה עליו תורה ק"ו להין וחצי הין ושלישית ההין אמר רבא למה לי דכתב רחמנא יציאת מצרים ברבית יציאת מצרים במשקלות יציאת מצרים גבי ציצית אמר הקב"ה אני שהבחנתי במצרים בין טיפת בכור לטיפה שאינה של בכור אני הוא שעתיד ליפרע ממי שתולה מעותיו ביד כותי ומלוה אותן לישראל ברבית וממי שטומן משקלותיו במלח וממי שתולה קלא אילן בבגדו ואומר תכלת הוא:

2איזה הוא רבית אטו האי דאמרינן עד השתא לאו רבית הוא אמר רבי אבהו עד כאן של תורה מכאן ואילך של דבריהם עד כאן רבית קצוצה מכאן ואילך אבק רבית א"ר אלעזר רבית קצוצה יוצאה בדיינין אבק רבית אינה יוצאה בדיינין ורבי יוחנן אמר אפילו רבית קצוצה אינה יוצאה בדיינין (דף סה:) והילכתא כרבי אלעזר אמר רב נחמן בר יצחק מ"ט דר"א דכתיב (ויקרא כ״ה:ל״ו) וחי אחיך עמך (דף סה:) אהדר ליה דניחי בהדך וכי קאמרינן רבית קצוצה יוצאה בדיינין הני מילי מיניה דידיה אבל מירתיה לא כדאמרינן (איוב כו) יכין רשע וצדיק ילבש

3ת"ר הניח להן אביהן מעות של רבית אע"פ שהן יודעין שהן של רבית אין חייבין להחזיר ואם הניח להן אביהן פרה וטלית וכל דבר המסוים חייבין להחזיר מפני כבוד אביהן ואקשינן והני מי מחייבי בכבוד אביהן קרי כאן ונשיא בעמך לא תאור בעושה מעשה עמך ואוקימנא בשעשה תשובה ולא הספיק להחזיר עד שמת טעמא דעשה תשובה הוא דחייבין להחזיר דבר המסוים אבל אם מת ולא עשה תשובה אפילו דבר מסוים אין חייבין להחזיר דאמר קרא (ויקרא כ״ה:ל״ו) אל תקח מאתו נשך ותרבית [וגו'] לדידיה אזהריה רחמנא לבריה לא אזהריה רחמנא

4ת"ר שנים מהלכין בדרך וביד אחד מהן קיתון של מים אם שותין שניהן מתים ואם שותה אחד מהן מגיע לישוב דרש בן פטורים מוטב ישתו שניהן וימותו ואל יראה אחד מהן במיתת חבירו עד שבא ר"ע ודרש (ויקרא כ״ה:ל״ו) וחי אחיך עמך חייך קודמים לחיי חבירך:

5(דף סב:) לקח ממנו חטים בדינר זהב הכור. וכי אין לו מאי הוי והתניא אין פוסקין על הפירות עד שיצא השער הא יצא