רי"ף בבא מציעא לג:

1ובין הגיתו' שאנו והאידנא דקא מערבי שלא בין הגיתות סברי כר' אחא דתניא ר' אחא מתיר בדבר הנטעם תניא השופה יין לחמרים ה"ז לא יערב שמרים של אמש בשל יום ושל יום בשל אמש אבל מערב של אמש בשל אמש ושל יום בשל יום:

2מקום שנהגו להטיל מים ביין יטילו: תנא אפי' למחצה לשליש ולרביע א"ר ובין הגיתות שאנו:

3מתני' התגר נוטל מחמש גרנות ונותן לתוך מגורה אחת מחמש גיתות ונותן לתוך פיטום אחד ובלבד שלא יתכוין לערב רבי יהודה אומר לא יחלק חנוני קליות ואגוזים לתינוקות מפני שמרגילין לבוא אצלו וחכמים מתירין ולא יפחות את השער וחכ"א זכור לטוב ולא יבור את הגריסין כדברי אבא שאול וחכמים מתירין ושוין שלא יבור על פי מגור' שאינו אלא כגונב את העין אין מפרכסין לא את האדם ולא את הבהמה ולא את הכלים:

4גמ' מאי טעמייהו דרבנן משום דאמר להו אנא מפליגנא אמגוזי את פליג שיסקי:

5ולא יבור את הגריסין כדברי אבא שאול וחכמים מתירין:

6(דף ס:) מאן חכמים ר' אחא היא דתניא ר' אחא מתיר בדבר הנראה:

7אין מפרכסין לא את האדם ולא את הבהמה וכו':

8ת"ר אין משרבטין לא את האדם ולא את הבהמה ואין נופחין את הקרבין ואין שורין בשר במים מאי אין משרבטין הכא תרגימו מיא דחיזרא רבה שרא לצלומי גירי רב פפא שרא לצלומי דיקלי והא אנן תנן אין מפרכסין לא את האדם ולא את הבהמה ולא את הכלים לא קשיא הא בחדתי הא בעתיקי:

9סליקו להו פרק הזהב

10איזהו נשך ואיזה הוא תרבית איזה הוא נשך המלוה סלע בחמשה דינרין וסאתים חטין בשלש מפני שהוא נושך אי זה הוא תרבית המרבה בפירות כיצד לקח ממנו חטים בדינר זהב הכור וכן השער עמדו חטים בשלשים דינר אמר לו תן לי חיטי שאני מוכרן ולוקח אני בהן יין א"ל הרי חטיך עשויין עלי בשלשים דינר והרי לך אצלי בהם יין ויין אין לו:

11גמ' ת"ר (ויקרא כ״ה:ל״ז) את כספך לא תתן לו בנשך וגו' אין לי אלא נשך בכסף ורבית באוכל נשך באוכל מנין ת"ל (דברים כג) נשך אוכל רבית בכסף מנין ת"ל נשך כסף (דף סא.) אם אינו ענין לנשך כסף שהרי נאמר את כספך לא תתן לו בנשך תנהו ענין לרבית כסף אין לי אלא בלוה במלוה מנין נאמר נשך בלוה ונאמר נשך במלוה מה נשך האמור בלוה לא חלקת בו בין בכסף בין באוכל בין בנשך בין ברבית אף נשך האמור במלוה לא תחלק בו בין בכסף בין באוכל בין בנשך בין ברבית ומנין לרבות כל דבר שנאמר נשך כל דבר אשר ישך