רי"ף בבא מציעא לה:

1כיון דקא מקבל עליה זילא ויוקרא קרוב לזה ולזה הוא:

2מתני' המלוה את חבירו לא ידור בחצרו חנם ולא ישכור ממנו בפחות מפני שהוא רבית:

3(דף סה.) מרבין על השכר ואין מרבין על המכר כיצד השכיר לו את החצר ואמר לו אם מעכשיו אתה נותן לי הרי הוא לך בעשר סלעים לשנה ואם של חדש בחדש סלע בחדש מותר מכר לו את השדה ואמר לו אם מעכשיו אתה נותן לי היא לך באלף זוז ואם לגורן בי"ב מנה אסור:

4גמ' (דף סד:) א"ר יוסף בר מניומי אר"נ אע"פ שאמרו הדר בחצר של חברו שלא מדעתו אינו צריך להעלות לו שכר הלוהו ודר בחצרו צריך להעלות לו שכר ואפילו בחצר דלא קיימא לאגרא וגברא דלא עביד למיגר איכא דאמרי א"ר יוסף בר מניומי אר"נ אע"פ שאמרו הדר בחצר חברו שלא מדעתו אינו צריך להעלות לו שכר הלויני ודור בחצרי צריך להעלות לו שכר מאן דאמר הלוהו כל שכן הלויני ומאן דאמר הלויני אבל הלוהו לא מ"ט כיון דמעיקרא לאו אדעתא דהכי אוזפיה לית לן בה

5והילכתא כלישנא קמא דאפילו הלוהו ודר בחצרו צריך להעלות לו שכר אבל להוציא ממנו בדיינין בהלויני ודר בחצירי מפקינן מיניה אגרא דהויא לה רבית קצוצה אבל הלוהו ודר בחצרו דלאו אדעתא דהכי אוזפיה אבק רבית היא ואינה יוצאה בדיינין דהויא ליה כרבית מוקדמת ורבית מאוחרת ולא תימא דהני מילי היכא דפרע ליה זוזי דאוזפיה והדר קא תבע באגר ביתיה אלא אפילו קא תבע ליה מיקמי דלפרעיה לא מחייבינן ליה לנכויי ליה שיעור אגר ביתיה כדאמרינן לקמן (דף סז.) אמר רב אשי השתא דאמרת אכל טפי לא מפקינן מיניה אכל שיעור זוזי נמי לא מסלקינן ליה בלא זוזי מ"ט כל סלוקי בלא זוזי אפוקי מיניה הוא

6רב יוסף בר חמא הוה תקיף בעבדי דאינשי דמסיק בהו זוזי ועביד בהו עיבידתא א"ל רבא בריה מאי טעמא עבד מר הכי אמר ליה אנא כרב נחמן סבירא לי דאמר רב נחמן עבדא נהום כריסיה לא שוי אמר ליה אימור דאמר ר"נ כגון דארו עבדיה דמרקיד ביני כובי עבדי אחריני דמעבד עבדי מי אמר א"ל אנא כי הא סבירא לי דאמר רב דניאל בר רב קטינא א"ר התוקף עבדו של חבירו ועשה בו מלאכה פטור מ"ט