רי"ף בבא מציעא לו:

1וזוזי לא צריכנא אנא הוא דקא עבידנא מילתא גבי לוקח א"ל רב שישא בריה דרב אידי לרב פפא מאי חזי מר דאזיל בתר דידיה זיל בתר לוקח דאילו הוה ליה זוזי הוה שקיל כדהשתא השתא דלית ליה זוזי שקיל כי יוקרא דלקמיה וקא חסר טובא אלא אמר רב חמא טרשא דידי ודאי שרי מ"ט ניחא להו דליקו ברשותי דכל היכא דאזלי שבקו להו מיכסי ונקיטי להו שוקא (דף סה:) והלכתא כרב חמא וליתא לדרב פפא:

2מתני' מכר לו את השדה ונתן לו מקצת דמים ואמר לו אימתי שתרצה הבא מעות וטול את שלך אסור הלוהו על שדהו ואמר לו אם אין אתה נותן לי מכאן ועד ג' שנים הרי היא שלי הרי הוא שלו וכך היה ביתוס בן זונין עושה ע"פ חכמים:

3גמ' מי אוכל פירות רב הונא אמר מוכר אוכל פירות רב ענן אמר משלשין את הפירות ולא פליגי הא דרב הונא כדא"ל לכי מייתית זוזי קני והא דרב ענן משלשין כדאמר ליה לכי מייתית זוזי קני מעכשיו תאני רב ספרא ברבית דבי רבי חייא פעמים ששניהן מותרין פעמים ששניהן אסורין פעמים שהלוקח אסור ומוכר מותר פעמים שהלוקח מותר ומוכר אסור עני רבא בתריה פעמים ששניהן מותרין דאמר ליה