רי"ף בבא מציעא ע:

1לית ליה האי סברא והא רבא אפיק זוגא דסרבלא וספרא דאגדתא מיתמי בדברים העשויין להשאיל ולהשכיר אמר לך רבא מי דמי התם בזוגא דסרבלא עביד איניש דמשאיל ומוגר הוא הכא בסכינא דאשכבתא לאו מידי דעביד לאושולי ולאגורי הוא כיון דמיפגמא קפדי אינשי ולא מושלי והלכתא כרבא:

2מהא שמעתא שמעינן דמאן דמפקיד גבי חברי מידי מדברים העשויין להשאיל ולהשכיר או אושליה לדידיה וידיע ההוא מידי ההוא דיליה בסהדי ואע"ג דאפקדיה או אושליה דלאו באפי סהדי ואמר הלה לקוח הוא בידי או משכון הוא בידי אינו נאמן ואפי' מת ההוא דאיתפקיד גביה וטענו בניה דלקוח הוא או משכון הוא גבי אבוהון לא מהימני דכי היכי דאבוהון לא מהימן הוא הדין נמי אינון לא מהימני כי הא דרבא דאפיק זוגא דסרבלא וספרא דאגדתא מיתמי בדברים העשויין להשאיל ולהשכיר ושמעינן נמי מכללא דאי אפקדיה או אושלי לחבריה באפי סהדי אע"ג דליתיה לההוא מידי מדברים העשויים להשאיל ולהשכיר ואמר חזרתיו ולקחתיו ממנו אינו נאמן דלא איצטריכא הא דשלח ר' חנינא בר אבין אלא היכא דלא אושליה ולא אוגריה באפי סהדי אבל היכא דאוגריה או אושליה באפי סהדי אע"ג דליתיה מדברים העשויין להשאיל ולהשכיר הא איכא סהדי דשאלה גביה הוא הילכך אי אמר חזרתיו ולקחתיו ממנו אינו נאמן ובהדיא גרסינן בפ' חזקת הבתים (דף מו.) מותיב ר"נ בר יצחק אומן אין לו חזקה הא אחר יש לו חזקה היכי דאמי אי דאיכא עדים אחר אמאי יש לו חזקה אלא לאו דליכא עדים ושמעינן מינה דהיכא דאיכא עדים דיהביה ניהליה להאי מנא באפייהו אפילו אחר שאינו אומן אין לו חזקה וכבר ביררנוהו * בסוף פרק בפ' המפקיד וכן הלכתא

3ואע"ג דחזינן למקצת רבוואתא דסבירא להו דהאי דשלח רבי חנינא דברים העשויין להשאיל ולהשכיר ואמר לקוחין הן בידי אינו נאמן ורבא נמי דאפיק זוגא דסרבלא וספרא דאגדתא מיתמי בדברים העשויין להשאיל ולהשכיר במי שטענוהו כלים המונחין תחת כנפיו הוא מהא שמעתא שמעינן דלאו הכי מילתא דאי איתיה להאי סברא לא הוה מקשינן עליה דרבא כדאמרי' בסכינא דאשכבתא יכול לטעון עד כדי דמיה מהא דאפיק זוגא דסרבלא וספרא דאגדתא מיתמי בדברים העשויין להשאיל ולהשכיר (הם הכא נמי) ואע"ג דמקשינן מינה ה"ל לפרוקי מי דמי התם בשטענוהו כלים הניטלין תחת כנפיו הכא לא ומדלא פריק הכי אלא קפריק התם עביד איניש דמושיל הכא כיון דמיפגמא לא מושלי אינשי שמעינן דהאי דשלח רבי חנינא בר אבין אכולי עלמא הוא וכן הלכתא :

4סליק פרק המקבל

5(דף קטז:) הבית והעליה של שנים שנפלו שניהם חולקין בעצים ובאבנים ובעפר ורואין אלו אבנים ראויות להשתבר היה א' מהן מכיר מקצת אבניו נוטלן ועולות מן החשבון:

6גמ' מדקתני סיפא רואין אלו אבנים ראויות להשתבר מכלל דאיכא למיקם עלה דמילתא אי בחבט' נפל אי בחבסא נפל אי הכי רישא נמי אמאי חולקין ניחזי אי בחבטא נפל [עלייתא איתבור]