רי"ף ברכות יד:

1הסמוכין לרה"ר שמא יטלו אותן עוברי דרכים ויבא לידי חשד ומעשה בתלמיד אחד שהניח תפיליו בחורין הסמוכין לרה"ר ובאה זונה אחת ונטלתן ובאה לפני חכמים אמרה להם ראו מה נתן לי פלוני באתנני כיון ששמע אותו תלמיד כך עלה לגג ונפל ומת באותה שעה התקינו שיהא אוחזן בבגדו ובידו ונכנס אמר ר' מיאשא בר בריה דר' יהושע בן לוי הלכה גוללן כמין ס"ת ואוחזן בימינו כנגד לבו אמר רב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן ובלבד שלא תהיה רצועה יוצא מתחת ידו טפח אמר ר' יעקב בר אחא אמר ר' זירא ביום גוללן כמין ספר תורה ובלילה עושה להן כיס טפח ומניחן אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן לא שנו אלא שיש שהות ביום כדי ללובשן אבל אין שהות ביום כדי ללובשן עושה להם כיס טפח ומניחן אמר אביי לא שנו אלא שהניחן בכלי שהוא כליין אבל הניחן בכלי שאינו כליין אפילו פחות מטפח

2אמר רבה בר בר חנה כי הוינן אזלי' בתריה דר' יוחנן כי הוה בעי למיעל לבית הכסא כי הוה נקיטא ספרא דאגדתא הוה יהיב לן כסתא דתפילין לא הוה יהב לן אמר הואיל ושרו רבנן לא נטרח

3(דף כג:) ת"ר לא יאחז אדם תפילין בידו וספר תורה בזרועו ויתפלל ולא ישתין בהם מים ולא ישן בהן לא שינת קבע ולא שינת עראי:

4אמר שמואל סכין וקערה וככר ומעות הרי אלו כיוצא בהן:

5ואף על גב דשרו בבית הכסא קבוע כדאמרי' לעיל אוחזן בבגדו ובידו ונכנס בית הכסא עראי אסור מ"ט בית הכסא קבוע ליכא ניצוצות ולפיכך שרי ובית הכסא עראי איכא ניצוצות ולפיכך אסור אפילו לאחזן בבגדו ובידו ולהשתין

6גרסינן בפ' המקבל (ב"מ דף קה.) אמרי דבי רבי ינאי לתפלה ולתפילין ארבעה קבין לתפלה דתניא הנושא משוי על כתיפו והגיע זמן תפלה פחות מארבעה קבין מפשילו לאחוריו ומתפלל ארבעה קבין מניחו על גבי קרקע ומתפלל לתפילין דתניא הנושא משוי על ראשו ותפילין בראשו אם תפיליו רוצצות אסור ואם לאו מותר באיזה משוי אמרו במשוי של ארבעה קבין תני ר' חייא המוציא זבל על ראשו ותפילין בראשו הרי זה לא יסלקם לצדדים ולא יקשרם בידו מפני שנוהג בהן מנהג בזיון אבל קושרן על זרועו במקום תפילין משום ר' שילא אמרו אפי' מטפחת שלהן אסור להניח על הראש שיש בו תפילין וכמה אמר אביי ריבעא דריבעא דפומבדיתא אמר ר' יצחק הנכנס לסעודת קבע חולץ תפיליו ונכנס ופליגא דרבי חייא בר אבא דאמר רבי חייא בר אבא מניחן על שלחנו וכן הדור לו ועד אימת