רי"ף ברכות טו.

1א"ר נחמן בר יצחק עד זמן ברכה וכן הלכה אמר רב חסדא האי סודרא דאזמניה למיצר ביה תפילין וצר ביה תפילין אסור למיצר ביה זוזי אזמניה ולא צר ביה צר ביה ולא אזמניה שרי למיצר ביה זוזי מ"ט הזמנה לאו מילתא היא וכן הלכתא וליתא לדאביי דאמר הזמנה מילתא היא דגרסינן בפ' נגמר הדין (דף מז:) איתמר האורג בגד למת אביי אמר אסור ורבא אמר מותר אביי אמר אסור הזמנה מילתא היא ורבא אמר מותר הזמנה לאו מילתא היא וקיימא לן דאביי ורבא הלכה כרבא בר מיע"ל קג"ם

2בעא מיניה רב יוסף בריה דרב נחוניא מרב יהודה מהו שיניח אדם תפיליו תחת מראשותיו תחת מרגלותיו לא קא מיבעיא לי דכיון דבזיון הוא אסור כי קא מיבעיא לי תחת מראשותיו מאי (א"ל הכי אמר שמואל מותר) ואפילו אשתו עמו והלכתא כשמואל ואע"ג דאיתותב מאי טעמא נטורינהו טפי עדיף והיכן מניחן (דף כד.) אמר רב ירמיה מניחן בין כר לכסת שלא כנגד ראשו אמר רב המנונא בריה דרב יוסף יומא חד הוה קאימנא קמיה דרבא ואמר זיל אייתי לי תפילי ואתאי ואשכחתינהו בין כר לכסת שלא כנגד ראשו והוה ידענא דההוא יומא יום טבילה הואי ולאגמורן הלכה למעשה הוא דבעא שנים שהיו ישנים בטלית אחת קיי"ל כרב יוסף דאמר אשתו כיון דכגופו היא מותר להחזיר פניו ולקרות אבל אחר כגון בניו ובני ביתו כיון דלאו כי גופיה הוא אסור לקרות ק"ש עד שתהא טלית מפסקת ביניהם ואם היו בניו ובני ביתו קטנים מותר ועד כמה תינוקת בת אחת עשרה שנה ויום אחד ותינוק בן י"ב שנה ויום אחד ואידי ואידי עד שיהו שדים נכונו ושערך צמח

3(שם) ת"ר היה ישן בטליתו ואינו יכול להוציא ראשו מפני הצנה חוצץ בטליתו עד צוארו וקורא ק"ש ויש אומרים עד לבו ות"ק הרי לבו רואה את הערוה קסבר לבו רואה את הערוה מותר והלכתא לבו רואה את הערוה אסור (שם) א"ר חנינא אני ראיתי רבי שתלה תפיליו מיתיבי התולה תפיליו יתלו חייו דורשי חמורות אמרו (דברים כ״ח:ס״ו) והיו חייך תלואים לך מנגד זה התולה תפיליו ואסיקנא דרבי בכיסיה תלה אבל תפילין גופייהו אסור לתלותן בין ברצועה בין בקציצה המשמיע קולו בתפלתו