רי"ף עירובין לג.

1גמ' קולט אין מצרף לא. פירוש קולט תופס כלומר מקבל מן המים היורדין באויר ושותה אבל לצרף ידו מן המזחילה לא מ"ט אמר רב נחמן במזחילה * בגמ' ובס"י וברא"ש אינו והוא לשון הרב אלפסי ז"ל ועי' מגיד משנה פרק ט"ו מה' שבת הלכה ג' (של י"ג טפחים) פחות מג' סמוך לגג עסקינן דכל פחות מג' סמוך לגג כגג דמי תניא נמי הכי עומד אדם ברה"י ומגביה ידו למעלה מי' פחות מג' סמוך לגג וקולט אבל לא יצרף ותניא אידך לא יעמוד אדם ברה"י ויגביה ידו למעלה מי' טפחים פחות מג' סמוך לגג ומצרף אבל קולט הוא ושותה אבל מן הצינור קולט הוא מ"מ ושותה:

2תנא ואם יש בצינור ד' על ד' אסור מפני שמוציא מרשות לרשות:

3מתני' בור ברה"ר וחולייתו גבוה י' טפחים חלון שעל גבה ממלאין ממנה בשבת וכן אשפה ברה"ר גבוהה עשרה טפחים חלון שעל גבה זורקין לה בשבת:

4גמ' פירוש כגון דחולייתה גבוה י' טפחים דקי"ל דאין רה"ר עולה למעלה מי' טפחי' אלא מקום פטור הוא לפיכך ממלאין ממנה מחלון שעל גבה:

5וכן באשפה אוקימנא באשפה של רבים שאינה עשויה ליפנות אבל אשפה של יחיד שעשויה ליפנות לא חיישינן דילמא מפני לה והויא לה רה"ר:

6מתני' אילן המיסך לארץ אם אין נופו גבוה מן הארץ שלשה טפחים מטלטלין תחתיו ואם שרשיו גבוהין מן הארץ שלשה טפחים לא ישב עליהן:

7גמ' אם אין נופו גבוה מן הארץ ג' טפחים פי' כיון שאין בינו ובין הארץ ג' טפחים הוו להו כלבודין לארץ ונמצאו כמחיצות לפיכך מותר לטלטל תחתיו של אילן ואוקמה רב אחא בר יעקב בפרק הישן דעביד להו בהוצא ודפנא כי היכי דלא ליזול וליתי ברוח מצויה דכל מחיצה שאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה אינה מחיצה אמר ר"ה בריה דרב יהושע אין מטלטלין בו יותר מבית סאתים (דף ק.) משום דהויא דירה שתשמישה לאויר וכל דירה שתשמישה לאויר אין מטלטלין בה אלא בבית סאתים שהוא ע' אמה ושיריים:

8ואם שרשיו גבוהין מן הארץ וכו'. מפני שאסור להשתמש באילן בשבת אבל אם אינן גבוהין שלשה טפחים הרי הן כקרקע ומותר לישב עליהן:

9איתמר שרשי אילן הבאין מלמעלה משלשה בתוך שלשה רבה אמר מותרין דכל פחות משלשה לארעא ארעא הוא רב ששת אמר אסורין כיון דמכח איסורא קא אתו אסורין והלכתא כרבה דהא רב יוסף שרא ליה לאביי כותיה דרבה:

10תנו רבנן שרשי אילן הגבוהין מן הארץ שלשה טפחים אם יש חלל תחתיהן ג'