רי"ף עירובין לג:
רי"ף עירובין · Rif Eruvin 33b
Open in the reader →1ואע"פ שצדו אחד שוה לארץ ה"ז לא ישב עליהן לפי שאין עולין באילן ואין נתלין באילן ואין נסמכים באילן ולא יעלה עליהן מבעוד יום לישב שם כל היום כולו אחד האילן ואחד בהמה אבל בור שיח ומערה וגדר מטפס ועולה מטפס ויורד אפילו הן ק' אמה:
2תאני חדא עלה אסור לירד ותניא אידך מותר לירד לא קשיא כאן מבעוד יום כאן משחשכה ואי בעית אימא הא והא משחשכה ולא קשיא כאן בשוגג כאן במזיד:
3אמר רבה בר רב הונא אמר רב (דף ק:) אסור לאדם שיהלך ע"ג עשבים בשבת שנא' (משלי י״ט:ב׳) ואץ ברגלים חוטא תאני חדא מותר להלך על גבי עשבים בשבת ותניא אידך אסור לא קשיא כאן בימות החמה כאן בימות הגשמים ואי בעית אימא הא והא בימות הגשמים ולא קשיא הא דסיים מסאני והא דלא סיים מסאני דסיים מסאני מותר דלא סיים מסאני אסור:
4והשתא דקי"ל כר"ש דאמר דבר שאין מתכוין מותר אפילו כולהו שריין אמר מרי * בגמ' הגי' רמי בר חמא אמר רב אסי ובד"ס הגי' רמי בר אבא בר אבא אמר רב אשי אסור לאדם לכוף את אשתו לדבר מצוה שנא' ואץ ברגלים חוטא:
5אמר רבי יהושע בן לוי כל הכופה אשתו לדבר מצוה הויין לו בנים שאין מהוגנין אמר רב איקא בר חנינא מאי קראה גם בלא דעת נפש לא טוב תניא נמי הכי גם בלא דעת נפש לא טוב זה הכופה אשתו לדבר מצוה ואץ ברגלים חוטא זה הבועל ושונה איני והאמר רבא הרוצה שיהיו לו בנים זכרים יבעול וישנה לא קשיא כאן לדעת כאן שלא לדעת.
6גרסי' בפרק כל היד (דף יז.) אמר רב חסדא אסור לאדם שישמש מטתו ביום שנאמר ואהבת לרעך כמוך מאי תלמודא אמר אביי שמא יראה בה דבר מגונה ותתגנה עליו אמר רב הונא ישראל קדושים הן ואין משמשין מטותיהן ביום אמר רבא אם היה בית אפל מותר אמר רבא ואיתימא רב פפא ותלמיד חכם מאפיל בכסותו ומשמש:
7מתני' (דף קא.) הדלת שבמוקצה וחדקין שבפרצה והמחצלת אין נועלין בהן אלא אם כן גבוהין מן הארץ:
8גמ' הדלת פירוש דלת שבמקום מוקצה כגון דגבוה מכרמלית דנעשה מוקצה ממנה והוא כגון דיר וסהר דעשה לו דלת:
9וחדקין שבפרצה: הם הקוצין שבהן סותמין את הפרצה שלא יכנס בה גנב או חיה רעה:
10ומחצלאות אין נועלין בהן אלא אם כן גבוהין מן הארץ:
11ורמינהו דלת הנגררת ומחצלת הנגררת וקנקן הנגרר בזמן שקשורין ותלויין נועלין בהן בשבת ואין צריך לומר ביום טוב אמר אביי בשיש להן ציר רבא אמר כשהיה להן ציר פי' כדכתיב (משלי כ״ו:י״ד) הדלת תסוב על צירה
12תנו רבנן סוכי קוצים וחבילי קוצים שהתקינן לפרצה שבחצר בזמן שקשורין ותלויין נועלין בהן בשבת ואין צריך לומר ביו"ט
13תאני ר' חייא דלת האלמנה שאינה נגררת אין נועלין בה בשבת היכי דמי דלת אלמנה איכא דאמרי דחד שיפא ואיכא דאמרי דלית לה כישאמא פירוש חד שיפא לוח אחד ודקדוק המלה שבבא מלשון (הושע ח׳:ו׳) כי שבבים יהיה עגל שומרון ושקעו בי"ת אחד בחברתה ואמרו שיבא ועוד החליפו בי"ת בפ"א * גי' הרא"ש ואומרין וגרסינן שיפא כדגש ופירוש כישאמא ויש שגורסין גישתמא היא האסקופה התחתונה שאין לה כן אלא מורידין אותה על גבי הארץ וכשפותחין שומטין אותה ועוקרין אותה ואין נועלין אותה בשבת: