הלכות קטנות לרי"ף (מנחות) יב:

1עלו זקני בית שמאי וזקני ב"ה לעליית יונתן בן בתירא ואמרו ציצית אין לה שיעור כיוצא בו לולב אין לו שיעור מאי לאו אין לו שיעור כלל לא (דף מב.) אין לו שיעור למעלה אבל יש לו שיעור למטה והכי נמי מסתברא מדקתני לולב אין לו שיעור מאי אין לו שיעור אילימא אין לו שיעור כלל והתניא כל לולב שיש בו * בגמ' ל"ג (פחות מ) שלשה טפחים וכדי לנענע בו כשר אלא אין לו שיעור למעלה אבל יש לו שיעור למטה הכא נמי אין לו שיעור למעלה אבל יש לו שיעור למטה רב אחא בר יעקב עביד להו ארבעה ועייף להו מיעף עייל להו בגלימא ואביק להו מיבק קסבר בעינן תמניא בגלימא כי היכי דליהוו גדיל גדילא במקום פתילים רב ירמיה מדפתי עביד תמניא דאינון שיתסר ולא אביק להו מיבק מר בריה דרבינא עביד כדידן

2(דף לט.) אמר רבה בר בר חנה א"ר יאשיה חוט של כרך עולה מן המנין אמר רבה בר רב אדא אמר רב נפסק החוט מעיקרו פסולה ואי איגרדומי איגרדמו ואישתייר מינייהו כדי לעונבן שפיר דמי וכשרין גרסינן בסוכה פ"ק (דף יא:) תלאן ואח"כ פסק ראשי חוטין שלהן פסולין (מנחות מב.) תנו רבנן אין ציצית אלא ענף וכן הוא אומר (יחזקאל ח׳:ג׳) ויקחני בציצית ראשי אמר אביי וצריך לפרודי כצוציתא דארמאי אמר רב הונא אמר רב מנין ללוקח ציצית מן הנכרי שפסולה שנאמר (במדבר ט״ו:ל״ח) דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם ועשו להם ציצית בני ישראל ולא הנכרים:

3(דף מב:) אמר רב יהודה אמר רב עשאה מן הקוצין מן הנימין מן הגרדין פסולה מן הסיסין כשרה כי אמריתא קמיה דשמואל אמר לי מן הסיסין נמי פסולה בעינן טויה לשמה וליכא והלכתא כשמואל פירוש סיסין פקעיות של מטוה:

4(דף מב.) אמר רב גידל אמר רב ציצית צריכה שתהא נוטפת על הקרן שנאמר על כנפי בגדיהם אמר רבי יעקב אמר רבי יוחנן וצריך להרחיק כמלא קשר גודל ואיצטריך דר' יעקב ואיצטריך דרב פפא דקאמר בתוך שלש דאי מדרבי יעקב הוה אמינא כמה דמרחיק לה טפי שפיר דמי קמ"ל דרב פפא ואי מדרב פפא הוה אמינא כמה דמקרב טפי מעלי צריכא רבינא ורב סמיא הוו יתבי קמיה דרב אשי אסתתר קרנא דגלימיה דרבינא ובצר ליה ממלא קשר גודל אמר ליה רב סמיא לא סבר לה מר להא דר' יעקב א"ר יוחנן אמר ליה בשעת עשייה איתמר

5(דף לט.) אמר רב תכלת שכרך רובה כשרה ואפילו לא כרך בה אלא חוליא אחת כשרה ונויי תכלת שליש גדיל ושני שלישי ענף וכמה שיעור חוליא תניא רבי אומר כדי שיכרוך וישנה וישלש תנא הפוחת לא יפחות משבע והמוסיף לא יוסיף על שלש עשרה לא יפחות משבע כנגד ז' רקיעים ולא