הלכות קטנות לרי"ף (מנחות) יג.

1יוסיף על שלש עשרה כנגד שבעה רקיעים וששה אוירים שביניהם תנא מתחיל בלבן ומסיים בלבן מתחיל בלבן (במדבר טו) הכנף מין כנף ומסיים בלבן משום מעלין בקדש ולא מורידין

2רב ורבה בר בר חנה הוו יתבי חליף גברא דמיתכסי גלימא כולא דתכלתא ורמיא ליה תכלתא (דף לט:) וגדיל מיגדיל אמר רב יאי גלימא ולא יאי תכלתא ורבה אמר יאי גלימא יאי תכלתא במאי פליגי רבה סבר כתיב גדיל וכתיב פתיל או כולה גדיל או כולה פתיל ורב סבר לעולם בעינן פתיל וההוא לשיעורא הוא דאתא גדיל שנים גדילים ארבעה פתיל עשה גדיל ופותלהו מתוכו

3(דף מב:) א"ל אביי לשמואל בר יהודה האי תכלתא היכי צבעיתו לה א"ל מייתינן דם חלזון וסמנין ורמינן להו ביורה ומרתחינן ליה ומייתינן ביעתא ושקלינן מיניה * כ"ה בס"י וכ"ה ברא"ש [וכ"ה הב"ח] [פורתא בביעתא וטעמינן להו] באודרא וקלינן ההוא אודרא ושדינן ההוא דבבעיתא לנורא ש"מ תלת ש"מ טעמה פוסלה וש"מ טעימה פסולה וש"מ בעינן צביעה לשמה היינו טעימה פסולה היינו צביעה לשמה אמר רב אשי מאי טעם קאמר מה טעם טעימה פסולה משום דבעינן צביעה לשמה:

4ת"ר תכלת אין לה בדיקה ואין נלקחת אלא מן המומחה תפילין (ומזוזות) יש להן בדיקה ואין נלקחין אלא מן המומחה ספרים יש להן בדיקה ונלקחין מכל אדם ותכלת אין לה בדיקה והא רב יצחק בר יהודה בדיק לה בגש"ם פירוש מייתי גליא ומיא דשבלילתא ומי רגלים בני (דף מג.) ארבעים יום ותרו להו בגוייהו מאורתא לצפרא אי איפריד חזותא פסולה ואי לא כשרה ורב אדא משמיה דרבא קמי רב עוירא אמר מייתי חמירא חרסנא דשערי ואפי לה בגוייהו אם נשתנה למעליותא כשרה ואי לא פסולה וסימנך שינוי לשקר שינוי אמת אלא מאי אין לה בדיקה משום טעימה

5מר ממשכי אתא תכלתא בשני רב אחאי בדקוה בי רב אחאי כדרב יצחק בר יהודה ואישתני לגריעותא בדקוה כדרב אויא ואשתני למעליותא סבור למיפסליה אמר להו רב אחאי * צ"ל אלא האי האי לאו תכלתא הוא ולאו קלא אילן הוא אלא לאו ש"מ שמעתתא אהדדי איתמר היכא דבדקיה כדרב יצחק אי לא איפרוד חזותא כשרה איפרוד בדקינן לה בדרב אויא אישתני למעליותא כשרה ואי לאו פסולה שלחו מתם שמעתתא אהדדי איתמר:

6רבי מני טרח וזבין כחומרי מתניתא אמר להו ההוא סבא הכי עבוד קמאי דקמך ואצלוח בעיסקייהו (דף מג:) תניא היה רבי מאיר אומר מה נשתנה תכלת מכל מיני צבעונין מפני שהתכלת דומה לים והים דומה לרקיע ורקיע דומה לכסא הכבוד שנאמר (שמות כ״ד:י׳) ויראו את אלהי ישראל ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר וכעצם השמים לטוהר ואומר (יחזקאל) כמראה אבן ספיר דמות כסא (דף מג.) ת"ר הלוקח טלית מצוייצת מן השוק מישראל הרי היא בחזקתה מן הכותי מן התגר כשרה מההדיוט פסולה אע"פ שאמרו אין אדם רשאי למכור טלית מצוייצת לנכרי אא"כ התיר ציציותיה מאי טעמא הכא תרגימו משום זונה רב יהודה אמר שמא יתלוה עמו בדרך ויהרגנו (דף מ.) ת"ר סדין בציצית בית שמאי פוטרין ובית הלל מחייבין