רי"ף קידושין ו:

1ולא משום דסבירא להו כשמואל אלא משום דסבירא להו כאביי ורבא) :

2ההוא גברא דקדיש בשוטיתא דאסא בשוקא שלחה רב * בגמ' וברא"ש איתא רב אחא בר הונא הונא בר אחא קמיה דרב יוסף שלח ליה נגיד כרב ואצריך גיטא כשמואל דרב מנגיד מאן דמקדש בשוקא ומאן דמקדש בביאה ומאן דמקדש בלא שידוכי ומאן דמבטל גיטא ומאן דמסר מודעא אגיטא ומאן דמצער שליחא דרבנן ומאן דחיילא עליה שמתא דרבנן תלתין יומין וחתנא דדייר בבי חמוה נהרדעי אמרי לא מנגיד רב אלא אמאן דמקדש בביאה בלא שדוכי ואיכא דאמרי אפילו בשדוכי משום פריצותא:

3ההוא גברא דקדיש בציפתא דאסא אמרו ליה והא לית בה שוה פרוטה אמר להו תיקדיש לי בארבע זוזי דאית בה שקלתה ואשתיקה אמר רבא הויא שתיקה דלאחר מתן מעות וכל שתיקה דלאחר מתן מעות ולא כלום הוא אמר רבא מנא אמינא לה דתניא אמר לה כנסי סלע זה בפקדון וחזר ואמר התקדשי לי בו בשעת מתן מעות מקודשת לאחר מתן מעות רצתה מקודשת לא רצתה אינה מקודשת מאי רצתה ומאי לא רצתה אילימא רצתה דאמרה אין לא רצתה דאמרה לא מכלל דרישא (דף יג.) כי אמרה לא נמי הוו קידושי אמאי והא אמרה לא אלא לאו רצתה דאמרה אין לא רצתה דשתקה משתק ושמע מינה דשתיקה דלאחר מתן מעות לאו כלום הוא

4קשו בה בפום נהרא משמיה דרב הונא בדיה דרב יהושע מי דמי התם בתורת פקדון יהבינהו ניהלה סברה אי שדינא להו חייבנא בהו הכא בתורת קידושין יהבינהו ניהלה אם איתא דלא ניחא לה תשדינהו פריך רב אחאי אטו כולהו נשי דינא גמירי שלח רב אחא בר רב קמיה דרבינא שלח ליה אנן לא שמיע לן הא דרב הונא כריה דרב יהושע אתון דשמיע לכו חושו לה הילכך לאפוקי צריכה גט ולעיולי צריכה קידושי אחריני ולא סגי בהנהו קידושי

5* ד"ת מ"ז (אמר רב פפא הלכתא