רי"ף קידושין ז.

1מלוה על פה גובה מן היורשין ואינו גובה מן הלקוחות גובה מן היורשים דשיעבודא דאוריית ואינו גובה מן הלקוחות דהא לית להו קלא)

2(דף יג.) ההיא איתתא דהות מזבנה ורשכי אתא ההוא גברא חטף ורשכא מינה אמרה ליה הבה ניהלי אמר לה אי יהיבנא ליך מיקדשת לי שקלתיה ואישתיקה אמר רב נחמן יכלה למימר אין שקלי ודידי שקלי

3ואי קשיא לך הא דתניא קדשה בגזל ובחמס ובגניבה או שחטף סלע מידה וקדשה בו מקודשת התם בדשדיך ובדלא שדיך נמי לא אמרן אלא היכא דשקלה ליה ושתקה אבל אי אמרה אין ושקלה ליה אף על גב דלא שדיך קידושי קידושין דתניא אמר לה כנסי סלע זה שאני חייב ליכי וחזר ואמר לה התקדשי לי בו בשעת מתן מעות רצתה מקודשת לא רצתה אינה מקודשת לאחר מתן מעות אפילו רצתה אינה מקודשת והוינן בה מאי רצתה ומאי לא רצתה אילימא רצתה דאמרה אין לא רצתה דאמרה לא הא אשתיקה הוו קדושי וניתני מקודשת סתם בי התם אלא לאו רצתה דאמרה אין לא רצתה דאשתיקה ואוקימנא בדלא שדיך ולפיכך לא הויא מקודשת וכי אמרה אין מיהת הוי מקודשת אלמא בדאמרה אין אע"ג דלא שדיך קדושיה קדושין בין בחוב דילה בין בגזל דילה וכן הלכתא

4ודוקא בגזל דילה כדבעינן למימר קמן בפרקא תניינא * סי' תרמב אבל בגזל דעלמא אע"ג דשדיך לא הוו קדושין אא"כ קדשה ביה לבתר דקנייה ביאוש בעלים דה"ל כדידיה:

5(דף יד:) מתני עבד עברי נקנה בכסף ובשטר וקונה עצמו בשנים וביובל ובגרעון כסף יתירה עליו אמה העבריה שקונה עצמה בסימנין והנרצע נקנה ברציעה וקונה עצמו בי ובל ובמיתת אדון עבד כנעני נקנה בכסף ובשטר ובחזקה וקונה עצמו בכסף על ידי אחרים ובשטר ע"י עצמו דברי ר"מ וחכ"א בכסף ע"י עצמו ובשטר ע"י אחרים ובלבד שיהא הכסף משל אחרים:

6גמ קי"ל (דף סט.) אין