רי"ף נדרים ג.

1עליה בחדא ס"ל בחדא דלית ליה מכלל לאו וכו' ופליג עליה בחדא בקרבן.

2רב אשי אמר הא דאמר לחולין הא דאמר לא חולין דמשמע לא ליהוי חולין אלא קרבן:

3(דף יג ע"א) מתני' האומר קרבן עולה מנחה חטאת שלמים תודה שאני אוכל לך אסור ורבי יהודה מתיר הקרבן כקרבן קרבן שאוכל לך אסור לקרבן לא אוכל לך ר"מ אוסר האומר לחבירו קונם פי מדבר עמך ידי עושות עמך רגלי מהלכות לך אסור:

4גמ' ר"מ אוסר והתניא מודים חכמים לר"י באומר הא קרבן הא עולה הא חטאת הא מנחה הא תודה הא שלמים שאוכל לך מותר שלא נדר זה אלא בחיי קרבן (דף יג ע"ב) ל"ק הא דאמר הא קרבן [והא דאמר חי קרבן אמר הא קרבן אסור אמר חי קרבן מותר מאי טעמא] חיי קרבן קאמר וכן הלכתא.

5פי מדבר עמך ורמינהי חומר בשבועות מבנדרים ובנדרים מבשבועות חומר בנדרים שהנדרים חלים על דבר מצוה כדבר רשות משא"כ בשבועות וחומר בשבועות שהשבועו' חלות בין על דבר שיש בו ממש ובין על דבר שאין בו ממש משא"כ בנדרי' באומר יאסר פי לדבורי ידי למעשיהן ורגלי להלוכן דיקא נמי דקתני פי מדבר עמך ולא קתני שאיני מדבר עמך ש"מ:

6הדרן עלך כל כנויי נדרים