רי"ף נדרים ו:

1כדתניא מי שנדר ועבר על נזירותו אין נזקקין לו עד שינהוג איסור כימים שנהג בהם היתר דברי ר"י א"ר יוסי בר"א בנזירות מועטת אבל בנזירות מרובה דיו שלשים יום א"ר יוסף הואיל ואמרי רבנן אין נזקקין לו האי בי דינא דמזדקיק ליה לאו שפיר עביד רב אחא בר יעקב אמר משמתינן ליה:

2פותחין לו פתח ממ"א: ת"ר לעולם אל תהי רגיל בנדרים שסופך למעול בשבועות ואל תהי רגיל אצל ע"ה שסופו להאכילך טבלים ואל תהי רגיל אצל כהן ע"ה שסופו להאכילך תרומה ואל תרבה שיחה עם האשה שסופך לבוא לידי ניאוף ר' אחא ב"ר יאשי' אמר כל הצופה בנשים סופו בא לידי עבירה וכל המסתכל בעקבה של אשה הויין ליה בנים שאינן מהוגנים א"ר יוסף ובאשתו נדה אמר ר"ל עקב דקתני מקום התורף שהוא מכוון נגד העקב תניא בעבור תהיה יראתו על פניכם זו הבושה לבלתי תחטאו זו יראת חטא מלמד שהבושה מביאה לידי יראת חטא מכאן אמרו סימן יפה לאדם שהוא ביישן אחרים אומרים כל המתבייש לא במהרה הוא חוטא וכל שאין לו בושה בידוע שלא עמדו אבותיו על הר סיני:

3הדרן עלך ואלו מותרים

4(דף כ ע"ב) מתני' ארבעה נדרים התירו חכמים נדרי זרוזין ונדרי הבאי נדרי שגגות ונדרי אונסין.

5נדרי זרוזין כיצד היה מוכר חפץ לחבירו ואמר קונם שאיני פוחת לך מן הסלע והלה אומר קונם שאיני מוסיף לך על השקל (דף כא ע"א) שניהם רוצים בשלשה דינרים:

6(דף כג ע"א) ר"א בן יעקב אומר אף הרוצה להדיר את חבירו שיאכל אצלו יאמר כל נדר שאני עתיד לידור יהא בטל ובלבד שיהא מכיר בשעת הנדר:

7(דף כא ע"א)) גמ' א"ל רבינא לרב אשי אמר טפי מסלע והלה אמר בציר משקל מאי נדרא הוי או זרוזין א"ל תנינא היה מסרב בחבירו שיאכל עמו וא"ל קונם ביתך שאני נכנס טיפת צונן שאני טועם לך מותר לכנוס לביתו ולשתות אצלו צונן שלא נתכוון זה אלא לשום אכילה ושתיה ואמאי הא טיפת צונן קאמר אלא משתעי אינשי הכי ה"נ משתעי אינשי הכי ((דף כא ע"ב) מי דמי התם גבי צונן צדיקים אומרים מעט ועושים הרבה אבל הכא ספיקא הוי דלמא פחות מסלע ויתר משקל קאמר וזרוזין הוי או דלמא דוקא ונדרא הוי.

8תבעי: אר"י א"ר אסי ארבעה נדרים הללו צריכין שאלה לחכם כי אמריתה קמיה דשמואל אמר תנא תני מותרין ואת אמרת צריכין שאלה לחכם.

9רב יוסף מתני להא שמעתתא בהאי לישנא אר"י אמר רב אסי אין חכם רשאי להתיר אלא כעין ד' נדרים הללו קסבר אין פותחין בחרטה ורב הונא סבר פותחין בחרטה דההיא אתתא דאתאי לקמיה דר"ה א"ל לבך עלך א"ל לא ושריוה ההיא דאתאי לקמיה דרבה ב"ר הונא א"ל אילו היו עשרה בני אדם שיפייסוך באותה שעה מי נדרת אמרה לו לא ושריוה קסבר אין פותחין בחרטה תניא רבי יהודה אומר אומרין לו לאדם לבך עלך אם אמר לא מתירין לו ר' ישמעאל בר ר' יוסי אמר משום אביו אומרים לו אילו היו עשרה בני אדם שיפייסוך באותה שעה מי נדרת אם אמר לא מתירין לו