רי"ף נדרים ז.

1ההוא דאתא לקמיה דרב אסי א"ל כדו תהית א"ל אין ושרייה ההוא דאתא לקמיה דרבי אלעזר א"ל בעית נדור א"ל אי לא מרגזין לי לא בעינא כלום אמר לו תהא כבעית ההיא אתתא דאדרתא לברתה אתאי לקמיה דרבי יוחנן א"ל אילו ידעת דאמרין מגורתא עלך (דף כב ע"א) אי לא דחמית בברתא מילי דעזיבא בכדי לא אדרתה מי אדרת א"ל לא ושריה בר ברתין דרבי ינאי סבא א"ל אילו ידעת דפתחין פנקסך וממשמשין בעובדך מי נדרת א"ל לא ושריוהו.

2רבן גמליאל פתח לההוא סבא יש בוטה כמדקרות חרב ולשון חכמים מרפא כל הבוטה ראוי לדקרו בחרב אלא שלשון חכמים מרפא תניא רבי נתן אומר הנודר כאילו בנה במה והמקיימו כאילו הקריב עליו קרבן אמר שמואל הנודר אפילו קיימו נקרא רשע א"ר אבהו מאי קרא וכי תחדל לנדור לא יהיה בך חטא ואתיא חדלה חדלה כתיב הכא וכי תחדל וכתיב התם שם רשעים חדלו רוגז א"ר (א) אשי אף אנן נמי תנינא כנדרי כשרים לא אמר כלום כנדרי רשעים נדר בנזיר כו'.

3(דף כב ע"ב) א"ר אסי אין נזקקין לאלהי ישראל חוץ מקונם אשתי נהנית לי שגנבה את כיסי ושהכתה את בני ונודע שלא גנבה ושלא הכתה (ב) ההוא דאתא לקמיה דרב א"ל במאי נדרת א"ל באלהי ישראל א"ל אי נדרת במוהי דהוי כנוי בעלמא מזדקיקנא לך השתא דנדרת באלהי ישראל לא מזדקיקנא לך אמר רבא א"ר נחמן הלכה פותחין בחרטה ונזקקין לאלהי ישראל.

4משתבח לי' רבא לרב נחמן ברב סחורה דאדם גדול הוא אמר ליה כשיבא לידך הביאהו לידי הוה ליה נדרא (ג) לדביתהו למשרי אתא לקמיה דרב נחמן אמר ליה אדעתא דהכי מי נדרת אמר ליה אין אדעתא דהכי מי נדרת אמר ליה אין א"ל כמה זמנין ואקפד ר"נ וא"ל זיל (ד) לעקלך נפק רב סחורה ופתח ליה פתח לנפשיה רבי אומר איזהו דרך ישרה שיבור לו האדם כל שהיא תפארת לעושיה ותפארת לו מן האדם והשתא דאקפד ר"נ אדעתא דהכי לא נדרתי ושרי לנפשיה ר"ש ברבי ה"ל נדרא למשרי אתא לקמייהו דרבנן א"ל נדרת אדעתא דהכי א"ל אין אדעתא דהכי א"ל אין כמה זמנין (דף כג ע"א) והוו מצערי רבנן משמשא לטולא ומטולא לשמשא א"ל בטנית בריה דאבא שאול בן בטנית מי נדרת אדעתא דמצערי רבנן הכי אמר ליה לא ושריוהו.

5רבי ישמעאל בר' יוסי ה"ל נדרא למשרי א"ל מי נדרת אדעתא דהכי א"ל אין כמה זימנין כיון דחזי ההוא קצרא דהוו מצערי רבנן מחייה באוכלא דקצרא אמר אדעתא דמחי לי קצרא לא נדרי ושרי ליה לנפשיה א"ל רב אחא מדפתי (ה) האי נולד הוא דלא אסיק אדעתיה דמחי ליה קצרא ותנן אין פותחין בנולד א"ל לאו נולד הוא דשכיחי אפיקורי דמצערי רבנן.

6דביתהו דאביי הו"ל ברתא היא אמרה לקריבי והוא אמר לקריבי אמר לה תתסר הנאתי עלך אי עברת אדעתי ומינסבא לקריבך עברה דעתיה ואתנסיבא לקריבה אתא לקמיה דרב יוסף א"ל אילו ידעת דעברה אדעתך ומנסבת לקריבה מי אדרתה א"ל לא ושריה רב יוסף ומי שרי כה"ג אין והתניא מעשה באחד שהדיר את אשתו מלעלות לרגל ועלתה לרגל ובא מעשה לפני ר' יוסי א"ל אילו ידעת שעוברת על דעתך ועולה לרגל כלום נדרת אמר לו לא והתירו רבי יוסי:

7רבי אליעזר (ו) ב"ר יוסי אומר אף הרוצה להדיר כו' וכיון שאמר כל נדר שאני עתיד לידור יהא בטל לא שמע ליה ולא אתי בהדיה (דף כג ע"ב) חסורי מחסרא והכי קתני הרוצה שיאכל חבירו אצלו ומסרב