רי"ף פסחים ה.

1הצניעו אינו צריך לחזור ולבדוק דהא תנן אין חוששין שמא גררה חולדה מבית לבית וכו':

2והיכא דבדק ולבתר הכי חזאי עכברא דעאל לביתא ובפומיה פיתא דנהמא אע"ג דעאל לההוא ביתא ואשכח פירורין לא אמרינן מיכל אכל העכברא לההיא פיתא והני פירורין דידה אינון אלא אמרי' פרורין מעלמא אינון וצריך למיבדק על ההיא פיתא דעכברא דאמר רבא תינוק נכנס וככר בידו ונכנס אחריו ומצא פירורין אין צריך בדיקה שדרכו של תינוק לפרר עכבר נכנס וככר בפיו ונכנס אחריו ומצא פירורין צריך בדיקה שאין דרכו של עכבר לפרר:

3מתני' (דף יא:) ר"מ אומר אוכלין כל חמש ושורפין בתחלת שש ר' יהודה אומר אוכלין כל ארבע ותולין כל חמש ושורפין בתחלת שש:

4גמ' מאי טעמא לא אוכלין כל חמש (דף יב:) גזירה משום יום המעונן דכיון דליכא חמה אתי למיטעי ומיחלף ליה חמש בשבע אי הכי אפי' ארבע נמי לא ליכול אמר רב פפא ארבע זמן סעודה לכל היא ולא אתי למיטעי אמר רב נחמן אמר רב הלכה כר' יהודה:

5(דף יג.) ת"ר ארבעה עשר שחל להיות בשבת מבערין את הכל מלפני השבת ושורפין תרומות תלויות טמאות וטהורות ומשיירין מזון שתי סעודות מן הטהורות כדי